בהמשך לפוסט הקודם שלי אני רואה לנכוןלהתייחס להרצאתו של מר רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך .השבוע נוכחתי בהרצאה בה הוצגה בפנינו מפרט תוכנית התקשוב של מדינת ישראל . היה מאוד חשוב בעיני כמורה לשמוע על התכנית בצורה מפורטת מפי מי שמייצג אותה . במהלך ההרצאה עלו הרבה שאלות ותהיות שעל חלקן קיבלנו מענה וחלקן עדיין נשארו בגדר תהיה. אני שואלת את עצמי: האם אני חייבת לקבל תשובות לכל השאלות ? האם מבלי תשובות אי אפשר להתחיל לעבוד בצורה מתוקשבת ?
ובכן , אני חושבת שאת שאר התשובות אני אוכל למצוא בדרך ... אבל בכדי למצוא אותן עלי להתחיל ללכת בכיוון הנכון . התכנית כנראה תתחיל לפעול השנה בבית הספר , כולי נרגשת להתחיל לעבוד בגישה מתוקשבת ולא משנה לי איך! אני בטוח אמצא לי תשובות בדרך .....
לאחר ששמעתי את הדברים של מר דיין אני חושבתשבכל זאת , התכנית הנוכחית נבנתה לאחר הפקת לקחים מתוכניות קודמות שנכשלו ונראה כי המתווה ברור וריאלי,למרות הביקורות צריך לתת לה הזדמנות ....
באחד השיעורים , עסקנו לאחרונה בתכניות תקשוב לאומיות בעולם , כעת לאחר התבוננות בתכניות של העולם וניתוח התכנית של ארה"ב נחשפתי לתכנית של מדינת ישראל , נתבקשנו לכתוב את דעותינו בעניין.
אני מבינה שיש תכנית, אסופה של יעדים ומטרות מנוסחים כל כך יפה. ברור לנו מה צריך שיקרה .....אבל בשום צורה לא מדברים על האיך ...ולאן רוצים להגיע ברמה היישומית? מה באמת עושה המדינה על מנת למנף את הנושא הזה? התכנית נכתבה על פי כל הכללים הראויים לכתיבת תכניות לימודים אך מתעלמת מהמצב הנוכחי בשטח . חסר המידע: מה עושים באופן המיידי על מנת ליישם יעדים ומטרות אלה .
התכנית מיועדת למורים : כיצד מורה אמור לעמוד ביעדים אלה ללא תמיכה מלאה של המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת הכשרה מקצועית ? אילו הצעות יכולה לתת התכנית למורים חסרי הכשרה טכנולוגית ? אילו הצעות מביאה התכנית למורים בעלי הכשרה טכנולוגית אך חסרי כלים טכנולוגים? יותר מכך, מה היא מציעה למורים בעלי הכשרה וגם כלים ? שוב פעם יעדים שצריך לסמן עליהם וי , שוב אותה תבנית שבאה למדוד אותנו . ואנחנו אמורים לרוץ אחרי "כתבי הקודש " וליישם כל מטרה או יעד שנכתבו שם .
שלא תבינו אותי לא נכון ,אני לא נגד תכנית אבל קיים צורך עצום שלנו המורים לכך שסוף סוף יראו אותנו בהתמודדות האמיתית בשטח . הדבר לא בא לידי ביטוי בתכנית .
עם זאת , אני לא חושבת שזה בלתי אפשרי מבחינתי כמורה , המוטיבציה שלי בשמים ואני לא אוותר על האפשרות שלי לחדש ולרעננן סוף סוף את דרכי ההוראה שלי בצורה משמעותית . אבל אני עושה זאת לבד, מבלי לקבל תמיכה מלאה או מענה ראוי ,אלא רק מתוך רצון עמוק לשנות ....
בשיעור האחרון ב"הערכת טכנולוגיות למידה" - ד"ר אייל ליאת, היינו צריכים לנתח סרטון למידה כלשהו ולהביע דעתינו על איכותו ותוכנו ...
הדבר הביא אותי לחשוב על בחירתינו בחומרי למידה ראויים ללמידה . הרשת כולה מוצפת בחומרי למידה שונים ומגוונים מדפי עבודה לשיעורים פרונטליים, דרך מצגות שונות, ועד לשיעורים מתוקשבים ...{כמובן שיש אין סוף דוגמאות שאין טעם להרחיב עליהן כאן . אתם בטח מכירים טוב ממני .}. לעיתים אנו נוטים "להתלהב" מקובץ מסויים מסרטון יפה או מצגת מקסים, אנחנו כל כך נלהבים להשתמש בו וממהרים להציג אותו בפני התלמידים מבלי להעמיק בחשיבה .
כאן הייתי רוצה לעורר מס' נקודות למחשבה שיסייעו לנו בבחירה : זמן -מהו אורך הקובץ? כמה זמן הוא גוזל מהשיעור? איכות תוכן- האם הוא מתאים לאוכלוסיית הגיל? האם ראוי להשתמש בו בפני תלמידים{חינוכי/ לא חינוכי}? מהו המסר?מה המטרה שלי בהצגת הקובץ? אוצר מילים . איכות טכנולוגית - רזולוציה /קול / שיהיו ברורים ומובנים - האם יש הפרעות ברקע שעלולות להסיח את הקשב לעניין אחר? רלוונטיות - האם זה מתאים לתוכן הנלמד? האם זה מתאים לתלמידים ?האם זה אקטואלי ? אפקטיביות - מה התועלת ? מה אני יכולה להפיק מהקובץ למען השגת המטרות של השיעור ? כיצד אשתמש בקובץ זה ביעילות על מנת לממש את הלמידה האולטימטיבית?
לסיכום אומר כי "לא כל הנוצץ זהב" ,
בבואנו להשתמש בקובץ מסויים ששמחנו למצוא ברשת אל לנו למהר ולהציג אותו בשיעור .
עלינו לבדוק, להפעיל שיקול דעת והערכה מחושבת ,ממקום של ידע פדגוגי וחינוכי האמור לבוא לידי ביטוי בדיוק במקום זה.
"הלוח האינטראקטיבי {הנפוץ בשמו :"הלח החכם } מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב , והופכם לכלי אחד המשלב את יכולתיהם של השניים... הלוח מעניק הן למורים והן לתלמידים גישה מיידית ליישומים במחשב ובאינטרנט ...הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה- הוראה אינטראקטיביות "{י.עשת,א.כספי,2010}.
הלוחהאינטראקטיבי אכן מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת ,אך נשאלת השאלה האם הוא משפר את אסטרטגיות ההוראה- למידה ? האם בעקבות השימוש בו יוכלו התלמידים לשפר את ההישגים/ הפוטנציאל שלהם ?
ובכן, התשובה אינה חד משמעית , לדעתי הלוח החכם יביא תועלת למורים בכדי לשפר את אסטרטגיות ההוראה שלהם :יגוון ,יוסיף היבטים שונים וחדשניים לשיעור ואף יתן מענה חלקי לשונות בין התלמידים . זאת בתנאי שישכיל המורה להבין את הצורך בשינוי . אך האם יהה כך גם לגבי שיפור דרכי הלמידה של הלומדים ? בעניין זה אני חלוקה בדעתי, מצד אחד אין ספק כי הלוח ייצור עניין בשיעור ,יעורר את התלמידים להתבוננן בלוח ובייצוג החדשני של חומר הלמידה . מצד שני , דרכי הלמידה חייבות להתבסס גם על חשיבה מסדר גבוה ,על יכולת הבעה ועל יישום של החומר הנלמד. לשם כך לא די בכפתורי לחיצה כמו בשעשועוני טריוויה .
לסיכום, אני בהחלט חושבת שהלוח החכם יתרום לתהליכי הוראה למידה . עם כניסתו למערכת הוא יהווה פלטפורמה נהדרת לתחילתו של עידן התקשוב.אני אשמח מאוד אם בכיתתי יוצב הלוח החכם, אך לא די בכך . הלוח החכם הוא עדיין רק לוח! יותר יפה , יותר מעניין , יותר אנטראקטיבי אבל עדיין רק לוח, שבעזרתו נציג את חומר הלמידה . עלינו להבין כי חשוב לגרום לתלמידים לחשוב , לחקור, לדמיין, להביע וליצור בכוחות עצמם . תפקידו של המורה הוא לשלב את יישומי הלוח ולהשתמש בם כ"מקפצה" ללמידה האמיתית.
נ.ב
לא כך תהה דעתי שישולב מחשב נייד {לכל תלמיד }המתחבר אל הלוח - כן .....אז הסיפור יהיה לגמרי אחרת......
ביבליוגרפיה ספר כנס צ'ייס למחקר טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי,
