"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."
לפני כשנתיים הייתי גמורה בדעתי כי אני יוצאת לשנת שבתון וכי בזמן הזה אני הולכת בעיקר לנוח . לא חשבתי , ולו לרגע כי אני הולכת להמשיך בלימודים אקדמיים , רציתי לצאת לי למנוחה. חשבתי שאלמד קורסים בודדים ולו בכדי לעסוק, בכל זאת, במשהו מעניין. אך הדברים התגלגלו אחרת, כנראה שהתכניות הנרקמות עבורי הן הרבה יותר גדולות ממה שאני מדמיינת אותן לפעמים .
באחד הימים בחדר המורים, פגשתי את מדריכת התקשוב בבית ספרינו וזו המליצה לי לצאת ללמוד, תחילה פסלתי זאת על הסף, אמרתי באופן חד וחלק: "אני רוצה לנוח"! במהלך הימים הבאים לא הפסקתי לחשוב על העניין. מחשבותיי ניקרו במוחי, שאלות רבות צצו להן: האם אני מסוגלת? האם יש בי את היכולת או התכונות המתאימות? האם אני אוכל להתמודד עם המטלות והלחצים? בכל זאת , מדובר בתואר שני .
המחשבות על העניין העסיקו אותי רבות, פתאום במקומות שונים פגשתי אנשים נוספים, בנסיבות קצת משונות, ואלה האירו את עיני, גרמו לי לחשוב שוב על המקום בו אני נמצאת . מכאן נשאלה השאלה הפשוטה: איפה אני רוצה להיות? התשובה הייתה ברורה: אני רוצה להיות במקום שאני לא מפסיקה לחשוב עליו !
ההיסוסים והחששות לא נעלמו לחלוטין , אבל לידם הופיעו הביטחון והאמונה בעצמי . עניתי לעצמי על השאלות : אני מסוגלת , אני יכולה ואתמודד עם האתגרים שיעמדו בפני .
כל אלה הובילו אותי אל המקום בו אני נמצאת היום, כותבת פוסט אחרון של הפרוייקט לתואר שני בתקשוב .
במהלך הלימודים הבלוג הפך חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה , הוא שימש לי כלי רפלקטיבי על תהליכים שעברתי וכן היה במה לדעותי והגיגי בתחום התקשוב . מידי שבוע תהיתי מה אכתוב? לעיתים הנושא בער בי ולפעמים היה זה לא פשוט להחליט על מה לכתוב הפעם, אך דבר אחד בטוח, היה זה החלק האהוב עלי.
במהלך השנה קיבלתי תגובות על פוסטים שונים, בעיקר מסטודנטים . הדבר הגביר את המוטיבציה ואת ההנאה שבלמידה. בעקבות כך החלטתי, אשתמש בו גם ככלי בהוראת הכתיבה בבית הספר. כשחזרתי לעבודה, זה מה שעשיתי. התלמידים שלי כותבים המלצות וביקורות על כתבות, בבלוג הכיתתי ומקבלים תגובות מחבריהם לכיתה. גם בהם דבקה ההתלהבות והם מחכים בקוצר רוח להעלות את התוצרים שלהם. (לבלוג הכיתתי שלי לחצו כאן )
הבלוג השפיע רבות על תהליכי הלמידה והחשיבה שלי, גרם לי לחשוב אחרת על נושאים רבים בתחום החינוך והתקשוב , חשיבה ביקורתית שאפשרה לי להשמיע את קולי ואף לקבל הערכה .
מעבר לכתיבת הבלוג , נחשפתי לעולמות חדשים שהרחיבו את אופקי . עולמות תוכן וידע, עולם של מושגים חדשים ובעיקר לעולם של אנשים חדשים: פגשתי מרצים גדולים בתחום החינוך והתקשוב, למדתי יחד עם עוד כחמישים אנשים שיחד יצרו קבוצה אחת מדהימה שתמכה ,שיתפה וסייעה כל שנייה (פשוטו כמשמעו) .
אני מוצאת כאן את המקום להודות לחברי לקבוצה על התרומה הגדולה שנתרמתי מעצם היכרותי איתם. וכן לסגל ההוראה המקצועי והתומך שאפשר לנו לעבור את הדרך על הצד הטוב ביותר .
לסיכום אומר : אני שמחה להמצא במקום עליו אני חושבת , ותוהה לאן יובילו אותי מחשבותי בהמשך הדרך ?
