QR קוד

כיום אנו חיים בעידן בו המחשב , הטלפון הנייד, האייפד, האייפוד ועוד חידושים טכנולוגיים למיניהם מנהלים את חיינו.  אנו חיים בזמן בו המידע נגיש לנו בכל רגע ובכל מקום,  הכל בלחיצת כפתור . הכל כאן!   החל  מטקסטים, דרך קבצי שמע וכלה בסרטונים תלת מימדיים  המצויים ברשת .  מעבר למידע, קיימות אפליקציות ותוכנות נהדרות שיכולות להפוך את החינוך למעניין  ולהוביל לשינוי. 

במקומות שונים בעולם החלו להשתמש לאחרונה לא רק במחשבים, אלא גם במכשירים ניידים סלולאריים{סמארטפונים} ככלי למידה {M-LEARNING} . המכשירים הניידים מצוידים באפליקציות יחודיות  אשר מאפשרות לנו כמורים לגוון דרכי הוראה ולהתאים אותן לעולמם של התלמידים . לדוגמה השימוש באפליקציית QR כמכשיר הוראתי.   QR היא אפליקציה המאפשרת קבלה/  שליחה של מידע מכל סוג באמצעות ברקודים דו ממדיים . 

ברקוד על פי שמו העברי הוא קוד המצויר ובנוי בדרך כלל מקווים ובאמצעות עינית מתאימה או קורא ברקודים ניתן לקרוא את התוכן הטמון בו. הברקוד פותח על ידי חברת IBM בשנת 1971.שיטת הברקודים  פותחה על מנת  לאפשר קריאה אוטומטית של תווית מוצרים .  היא מייעלת את העבודה במקומות שבהם יש צורך לסרוק אלפי מוצרים ואף יותר  כמו בסופרמרקט , בחנויות , בספריות וכדו' ... קוד QR הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי "דנסו", חברה בת של קונצרן טויוטה, כקוד לפענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פיענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור.

השימוש בברקוד QR נפוץ מאד ביפן, משנת  2006, כמעט כל הטלפונים המשווקים שם מגיעים עם תוכנה לקריאת QR Code. הקוד  משמש בעיקר לעניינים מסחריים אך כיום  משתמשים  בו גם ככלי עזר דידקטי - הוראתי .

כחלק מעבודת גמר בקורס במכללה אנו חוקרים  את השימוש באפליקצייה זו . בקרוב נערוך  ניסוי בתנועת נוער "הצופים " כאשר האפליקציה תהווה  חלק מפעילות חווייתית בנושא יום הצופה . על החניכים יהיה להשתמש באפליקציה כדי לקבל רמזים על המשימה .בסופה של כל משימה  עליהם להגיע למספר מסוים . בסופן של כל המשימות על החניכים יהיה להרכיב מס' קוד שיוביל אותם אל פרס . מטרת הפעילות היא לעורר מוטיבציה ללמידת הנושא וכן לגבש את הקבוצה . אני מקווה שהפעילות תשיג מטרות אלה, כמו כן מקווה בהמשך להעלות סרטון המתעד את הפעילות .   

הנה קישור QR .... הפעילו את הסמארטפונים ותגיעו למחולל קודים קל לתפעול  ...מדהים כמה שזה פשוט .

למי שמעוניין להגיע למחולל דרך המחשב הנה הקישור גם כאן
http://goqr.me/

על הבלוג הכיתתי שלי

שלום,

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בתהליך למידה תקשובי שאני עורכת בכיתתי.

 באחד הפוסטים  הבטחתי שאני חייבת לפתוח בלוג כיתתי , הבטחתי וקיימתי . אני מלמדת בכיתה ה' בבית ספר יסודי ברמלה ,  כחלק מתהליך הוראת השפה העברית פתחנו בלוג כיתתי בו התלמידים מעלים את המלצותיהם /חוות דעתם על פרטי קריאה שונים .

כתיבת הבלוג בעלת יתרונות מובהקים , הראשון שבהם הוא יתרון לימודי :התלמידים לומדים בכיתה את רזי הכתיבה עפ"י מבנה, לשון ותוכן . הם מגישים את תוצרי הכתיבה שלהם ואז מתחיל תהליך הטיוט, הם מגישים טיוטה ראשונית לאחר בדיקה והערות  , הם כותבים טיוטה נוספת , וכן הלאה , כאשר התוצר מוכן הוא עולה  כרשומה לבלוג .  אין ספק שתהליך הלמידה הוא יעיל ומשמעותי .

כמו כן הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .

היתרון השני הוא  הגברת מוטיבציה : סוף סוף לתלמידים יש במה ראויה  לתוצרים שלהם  , התוצרים אינם נשארים במחברת  אלא מוצגים בבלוג  ופתוחים לקבלת תגובות . באתר הבית ספרי יש קישור לבלוג, כך שכל תלמידי ביה"ס חשופים לבלוג  וכמובן שגם ההורים . אין מילים לתאר את המוטיבציה שהעניין  מחולל בתלמידים . הם לא מפסיקים לשאול האם כבר בדקתי את הטיוטה האחרונה שלהם  , הם מחכים בהתלהבות להערות , מתקנים ומדקדקים בכתיבתם על מנת שאעלה את תוצריהם לאויר .

מעבר ליתרון המוטיבציה והלמידה יש את החיבור לעולמם של הילדים , הבלוג הוא במה להבעת  דעתם האישית על פרטי הקריאה שהם אוהבים .

פרסום העבודות שלהם ברשת   גורם לכך שהמידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך . המשימות אינן נעשות רק בשביל הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי , היא  הופכת למשמעותית ....

מיותר לציין שגם אני נלהבת מאוד  מהתהליך ומהתוצרים , תגובות התלמידים מחזקות אותי  וגורמות לי להמשיך הלאה , לנסות דברים חדשים ומאתגרים...

קישור לבלוג הכיתתי שלי - יומן קריאה כיתה ה'2 בי"ס בן גוריון רמלה

מטרת הבלוג הכיתתי לחץ כאן

קישור לרשומה קודמת שלי - הבלוג כסביבת למידה

חוזרת אליכם...

היי ,

עבר זמן מה מאז כתבתי את הרשומה האחרונה שלי , אני חייבת להתוודות , כי אמנם כתיבת הבלוג היא חלק מפרוייקט הגמר שלי , אך היא גורמת לי סוג של הנאה , סוג של מטה חשיבה על מה שאני עוברת בתחום לימודי לתואר . עם כל הקושי המצפה לנו בסמסטר הקרוב זה החלק של העבודה שאני שמחה לחזור אליו.

לפני שאמשיך ,אעדכן אתכם במצבי כעת : אני עובדת בבית הספר כעת עם מחשב למרות כל הקשיים שקמים בדרך. בקרוב מתקינים לי מקרן קבוע בכיתה אבל עד אז אני מסתפקת במקרן הנייד , בית הספר עובד עם אופק ו"אלנט" במתמטיקה ואנגלית .  בשאר הנושאים המחשב נמצא בכיתה ומספק לנו את המידע /ההמחשות הנוספים ,כאשר יש צורך. זה עדיין לא  מתוקשב  ברמה הנדרשת אבל בהחלט אני בתחילת הדרך והשינוי מורגש  באוויר .

בעוד אני עוסקת בכתיבת הפוסט אני נתקלת בכתבה ישנה מאוד  מאולפן שישי בה  יאיר לפיד מציג את כיתת העתיד אי אפשר לראות את הכתבה ולא לקנא ...,   "עת הדעת"  מאפשרים את הקסם .... לכתבה לחץ כאן

מתחילים סימסטר אחרון ,  בין הלימודים , העבודה , הבית , הילדים .... אני אמשיך לעדכן ולכתוב מה חדש ומה  שמעניין ...



http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-106aee3744e5521004.htm

יאיר לפיד במאמר נוסף

יאיר לפיד במאמר נוסף בנושא חינוך  , הפעם מתייחס גם לצורך בתקשוב . למאמר לחץ כאן
זו לא הפעם הראשונה שאני מתייחסת בפוסט שלי לדבריו של יאיר לפיד , רבות הפעמים שבהם אני נתקלת במאמריו המותירים בי  רושם ,תהיות  ותחושות מעורבות.
המאמר הפעם עוסק באופן ישיר בענייננו , הוא מזכיר במאמרו את הצורך בשינוי וביצירתיות במערכת החינוך אך יותר מכל , את הצורך להתבוננן בילדנו ולבחון את הצרכים מחדש . "אנחנו עסוקים כל כך בלימוד מקצועות שהיו רלוונטים אתמול שלא נשאר לנו זמן בשביל המחר "{לפיד, 2011}.
משפט נוסף שכתב לפיד במאמרו גרם לי  לרצות לצעוק : "אגב אתם יודעים שהשנה כל תלמיד שיכנס לכיתה יקבל טאבלט שעליו כל סיפרי הלימוד שלו? זה יעלה בערך 500 ש"ח , פחות ממה שעולים הספרים עצמם וזה הרבה יותר נוח ונגיש - ובעיקר -מתאים לעולם שבו הם חיים . אה , סליחה ,זה לא יקרה פה , אלא בדרום קוריאה . "
תגידו לי אתם ,האם זה בלתי אפשרי בישראל  ? אולי לא טאבלט אבל לפחות מחשבים ניידים קטנים שהעלות  שלהם נמוכה ובהשתתפות ההורים {כמובן במקום הוצאות על ספרי לימוד מדי שנה} היא באמת  עולה פחות גם למערכת וגם להורים וסוף סוף רלוונטית מאוד למאה ה21 .  אני חושבת שזה בהחלט  אפשרי .....אם רק רוצים ..... מה אתם חושבים ?

לפיד יאיר , עיתון הארץ , 26.08.2011 בשביל מי אתם שולחים את הילדים לבית הספר  בשבוע הבא ? בשבילם או בישבילכם?

פייסבוק כסביבת למידה?

בתחילה זה נשמע קצת מוזר. הרי פייסבוק היא רשת חברתית  שבה אנחנו מבלים  בשעות הפנאי , משתפים בחוויות ,תמונות והגיגים הקשורים לחיינו האישיים ומשתפים בחוויות האישיות של חברינו  ,משחקים במשחקי הרשת המשותפים , שאלונים , סקרים , וכו...  בעיקר עניינים חברתיים.

בפייסבוק מילת המפתח היא שיתוף ...  כשמדברים על חינוך והוראה ,עולה השאלה כיצד  מתאפשרת למידה בסביבה כזו?
ובכן  פשוט מאוד . פותחים קבוצת לימוד .
קבוצה מיועדת רק לחברי הכיתה ולנוגעים בדבר , לא כל אחד יכול להצטרף לקבוצה כך שהיא הופכת    לסגורה . המורה / המרצה מעלה שאלות לדיון ,והחברים בקבוצה מוזמנים לכתוב את דעותיהם ולהגיב על דברי החברים . גם משימות ועבודות  עולות לאויר  ואנו חשופים ללמוד ולסייע לחברינו .
מתוך נסיון  בלמידה שכזו  אני חייבת לומר שהלמידה הפכה לחוויתית  במיוחד  ,הייתה לי האפשרות לראות את כל קשת התגובות של חברי ,לעבד את  כל המידע וללמוד הרבה יותר  בתחום . הדיונים הפכו ללמידה עצמה ונעשו ברמה אקדמית  איכותית  ומעניינת להפליא .
מעבר לחוויה יש יתרון גדול לנגישות : המידע שזורם בתחום הנלמד , מאוגד כולו בתוך הקבוצה .
שאלה נוספת שעולה היא ,האם למידה בסביבה זו  פוגמת  בכללי האתיקה של המורה ? דהיינו  האם המורה לא חושף   את פרטיו  החברתיים /האישיים  לתלמידיו?  ובכן התשובה היא לא .
מכיוון שחברות בקבוצה לא הופכת את המורה או משתתפים אחרים לחברים שלנו בפייסבוק  אלא רק חברים לקבוצה ספציפית זו .
לסיכום אומר כי אני  בעד למידה שיתופית בפייסבוק : חדשנות , פדגוגיה , חוויה , שיתוף , למידה , דיונים  איכותיים,  מענה מהיר של המורה / מרצה .....כל אלה  הפכו  את הלמידה  שלי לאחרת ומעניינת  הרבה יותר.

בעקבות....תכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם שלי אני רואה לנכון  להתייחס להרצאתו של מר  רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך . השבוע נוכחתי בהרצאה בה הוצגה  בפנינו מפרט תוכנית התקשוב של מדינת ישראל . היה מאוד חשוב בעיני כמורה לשמוע על התכנית בצורה מפורטת מפי מי שמייצג אותה .  במהלך ההרצאה עלו הרבה שאלות ותהיות שעל חלקן קיבלנו מענה  וחלקן עדיין נשארו בגדר תהיה. אני שואלת את עצמי: האם אני חייבת לקבל תשובות לכל השאלות ? האם מבלי תשובות אי אפשר להתחיל לעבוד בצורה מתוקשבת  ?

ובכן , אני חושבת שאת שאר  התשובות אני אוכל  למצוא בדרך ... אבל בכדי למצוא אותן  עלי  להתחיל ללכת  בכיוון הנכון . התכנית כנראה תתחיל לפעול השנה בבית הספר , כולי נרגשת להתחיל לעבוד בגישה מתוקשבת  ולא משנה לי איך!  אני בטוח אמצא לי תשובות בדרך .....

לאחר ששמעתי את הדברים של מר דיין אני חושבת  שבכל זאת , התכנית הנוכחית נבנתה לאחר הפקת לקחים מתוכניות קודמות שנכשלו ונראה כי  המתווה ברור וריאלי,   למרות הביקורות צריך לתת לה הזדמנות ....

לא כל הנוצץ זהב

בשיעור האחרון ב"הערכת טכנולוגיות למידה" - ד"ר אייל ליאת, היינו צריכים לנתח סרטון למידה כלשהו ולהביע דעתינו על איכותו ותוכנו ...
הדבר הביא אותי לחשוב על בחירתינו בחומרי למידה ראויים ללמידה . הרשת כולה מוצפת בחומרי למידה שונים ומגוונים מדפי עבודה לשיעורים פרונטליים, דרך מצגות שונות, ועד לשיעורים מתוקשבים ...{כמובן שיש  אין סוף דוגמאות שאין טעם להרחיב עליהן כאן . אתם בטח מכירים טוב ממני .}. לעיתים אנו נוטים "להתלהב" מקובץ מסויים מסרטון יפה או מצגת מקסים, אנחנו כל כך נלהבים להשתמש בו וממהרים להציג  אותו בפני התלמידים מבלי להעמיק בחשיבה .
כאן הייתי רוצה לעורר מס' נקודות למחשבה שיסייעו לנו בבחירה :
זמן -מהו אורך הקובץ? כמה זמן הוא גוזל מהשיעור?
איכות תוכן- האם הוא מתאים לאוכלוסיית הגיל? האם ראוי להשתמש בו בפני תלמידים{חינוכי/ לא חינוכי}? מהו המסר?מה המטרה שלי בהצגת הקובץ? אוצר מילים .
איכות טכנולוגית - רזולוציה /קול / שיהיו ברורים ומובנים - האם יש הפרעות ברקע שעלולות להסיח את הקשב לעניין אחר?
רלוונטיות - האם זה מתאים לתוכן הנלמד? האם זה מתאים לתלמידים ?האם זה אקטואלי ?
אפקטיביות - מה התועלת ? מה אני יכולה להפיק מהקובץ למען השגת המטרות של השיעור ? כיצד אשתמש בקובץ זה ביעילות על מנת לממש את הלמידה  האולטימטיבית?
לסיכום אומר כי "לא כל הנוצץ זהב" ,
בבואנו להשתמש בקובץ מסויים ששמחנו למצוא  ברשת  אל לנו למהר ולהציג אותו בשיעור .
 עלינו לבדוק,  להפעיל שיקול דעת  והערכה מחושבת ,ממקום של ידע פדגוגי וחינוכי האמור לבוא לידי ביטוי  בדיוק במקום זה.

הלוח האינטר אקטיבי

"הלוח האינטראקטיבי {הנפוץ בשמו :"הלח החכם } מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב , והופכם לכלי אחד המשלב את יכולתיהם של השניים... הלוח מעניק הן למורים והן לתלמידים גישה מיידית ליישומים  במחשב ובאינטרנט ...הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה- הוראה אינטראקטיביות "{י.עשת,א.כספי,2010}.

הלוחהאינטראקטיבי  אכן מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת ,אך נשאלת השאלה  האם הוא משפר את אסטרטגיות ההוראה-  למידה ?  האם בעקבות  השימוש בו יוכלו התלמידים לשפר את ההישגים/ הפוטנציאל שלהם  ?

ובכן, התשובה  אינה  חד משמעית  , לדעתי הלוח החכם יביא תועלת למורים בכדי לשפר את אסטרטגיות ההוראה שלהם :יגוון ,יוסיף היבטים שונים וחדשניים  לשיעור ואף יתן מענה חלקי לשונות בין התלמידים . זאת בתנאי שישכיל המורה להבין את הצורך בשינוי . אך האם יהה כך גם לגבי שיפור דרכי הלמידה של  הלומדים ? בעניין זה אני  חלוקה בדעתי, מצד אחד אין ספק כי הלוח ייצור עניין בשיעור ,יעורר את התלמידים להתבוננן בלוח ובייצוג החדשני  של חומר הלמידה . מצד שני ,  דרכי הלמידה חייבות להתבסס גם על חשיבה מסדר גבוה ,על יכולת הבעה ועל יישום  של החומר הנלמד. לשם כך לא די  בכפתורי לחיצה כמו בשעשועוני טריוויה .

לסיכום, אני בהחלט חושבת שהלוח החכם יתרום לתהליכי הוראה למידה  . עם כניסתו למערכת הוא יהווה פלטפורמה נהדרת לתחילתו של עידן התקשוב.אני אשמח מאוד אם בכיתתי יוצב הלוח החכם,  אך לא די בכך . הלוח החכם הוא עדיין רק לוח!  יותר יפה , יותר מעניין , יותר אנטראקטיבי אבל עדיין רק לוח, שבעזרתו נציג את חומר הלמידה . עלינו  להבין כי חשוב לגרום לתלמידים לחשוב , לחקור, לדמיין, להביע וליצור  בכוחות עצמם .   תפקידו של המורה הוא לשלב את יישומי הלוח ולהשתמש בם  כ"מקפצה"  ללמידה האמיתית.

נ.ב

לא כך תהה דעתי  שישולב מחשב נייד {לכל תלמיד }המתחבר אל הלוח - כן .....אז הסיפור יהיה לגמרי אחרת......

ביבליוגרפיה
ספר כנס צ'ייס למחקר טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי,  

י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

למאמר

30 שנה של נסיונות ודבר לא השתנה . האם להמשיך לחכות ?

בעקבות קריאת מאמר "שלשה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות  במערכת החינוך הישראלית" {צ. אלגלי,י.קלמן 2011} אני כותבת שוב על  הצורך הגדול של מערכת החינוך לבצע שינוים . 30 שנים  של ניסיונות "לתקשב" את המערכת ואנחנו עדיין נמצאים בתחתית הרשימה של המדינות עם מערכות חינוך מתוקשבות .

המאמר עוסק בסקירת ההתפתחות ההיסטורית של מערכות התקשוב במערכת החינוך בישראל .

"מתוך מגוון המטרות שהוצבו בתכניות אלה ניתן ללמוד על מגמות ספיראליות , מטרות שהיו ונעלמו , כאלה שנותרו לאורך הדרך וכאלה שהופיעו עם השנים או באו ונעלמו לסירוגין.להופעה וההיעלמות של מטרות אלה יש משמעות וסיבות הנעוצות בסביבה החברתית , הפוליטית והטכנולוגית שבה התפתחות התכניות ." {צ. אלגלי,י.קלמן 2011}

מתוך קריאת המאמר עולה בי המסקנה כי משרד החינוך והממשלה שמים להם את העניין למטרה כבר 30 שנים אבל בשטח התוצאות אינן נוכחות. כעת כאשר אני לומדת במגמה אני כל כך כמהה לשינוי הזה , מבחינתי השינוי יהיה רק הציוד, לכל השאר אני אדאג בכיתתי . החלטתי, אני לא מחכה!   לאחר שנת השבתון שלי ולאחר שיחה עם מנהלת  מדהימה ,דאגתי  שבכיתתי יהיה מקרן ,אינטרנט וכמובן מחשב , בבית הספר יש כרגע רק 16 מחשבים ניידים אז ....אני מתחילה עם מה שקיים .

אמנם צריך שידאגו לכך ברמה המערכתית , אבל אני כבר שם , לא ממתינה אפילו עוד דקה , למזלי הרב בבית ספרי יש מי שיעודד ויתמוך {במידת האפשרויות המוגבלות} ברצון שלי להתקדם הלאה .  מעתה ואילך המחשב  האינטרנט , המקרן , התכנות והתכניות הנהדרות יהיו לא רק מנת חלקי אלא גם מנת חלקם של תלמידי.

למאמר לחץ כאן  

צ. אלגלי,י.קלמן 2011  "שלשה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות  במערכת החינוך הישראלית"

TEDקן רובינסון- מהי מטרת החינוך?

ועידת"טד" TED (Technology, Entertainment, Design] היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים בהם חינוך, תרבות , מדע ,אמנות ,פוליטיקה , עיצוב, ועוד...הרעיון המרכזי של הועידה הוא להפיץ רעיונות , לשתף בידע ולהעביר הלאה את המסר. בין הנואמים בועידה בעבר היו נשיא ארה"ב , ביל גייטס , אל גור , לארי פייג' ועוד ....
לא מזמן עלתה התכנית" TED" בערוץ 2 מדי שבוע מביא יאיר לפיד את מיטב ההרצאות של טד ומשדר אותן בערב, ההרצאה הראשונה שבחר לפיד לשדר עוסקת במטרת החינוך בעולם ע"י קן רובינסון . לא סתם נבחרה הרצאה זו לעלות ראשונה לשידור , אין ספק כי עניין החינוך בוער לא רק באנשי חינוך אלא גם בכלל אזרחי המדינה והעולם. קן רובינסון מציג את הגישה הלינארית של מערכת החינוך כיום הוא מדבר על הצורך לא רק בשינוי אלא בהתבוננות מחדש והתאמה למאה . הייתי חייבת להביא לכם את הקטע לצפייה , אני חושבת שזה סרט חובה לכולנו בכלל וכאנשי חינוך בפרט.
האם אנחנו מבזבזים 15 שנים בלימודי סרק? קן רובינסון מציע רעיון חלופי .
צפו בסרט , מרתק!

הנה הקישור :

http://reshet.ynet.co.il/Shows/Ted_video/videomarklist,184821

תקשוב ולמידה , סיכום ביניים.

אני כרגע נמצאת דקה לפני סיום סמסטר ב' אוטוט ועברתי את חצי הדרך לקראת התואר השני . מתחילת הלימודים כל הזמן שאלתי את עצמי, נו, מה כבר למדתי באמת ? תקשוב ? מה אני יודעת על כך באופן המעשי ? האם אני יכולה לומר שבאמת אני אהיה ערוכה ומוכנה לקראת הובלת נושא התקשוב בתוך מערכת החינוך ?
האמת היא שאוטוטו ואהיה מוכנה . אני חייבת לומר שלמרות כל הסקפטיות שפקדה אותי אותי בתחילת הדרך ,אני מתחילה להודות בכך שאני אכן לומדת יותר ויודעת יותר .האסימון נופל בסוף הסמסטר כאשר עלי להתמודד עם העבודות והמטלות , כאשר אין מנוס אלא לשבת מול המחשב ולשחוק את העכבר .
ואז אני יודעת: למדתי ,בוודאי שלמדתי . מכירה ומשתמשת באין ספור תוכנות ואתרים שהכרתי :מסנג'ר ,סקייפ,פורומים , פייסבוק , גוגל דוקס, יו טיוב , דלישוס ,בלוגר והרשימה עוד ארוכה . אני קוראת אין סוף מאמרים ולמרות שמדי פעם אני מכבה את מחשב באמצע ,אני לומדת, מעבר לכך אני נתרמת ומסופקת מאוד מהתהליך .
למידה מתוקשבת ? אכן ! אמנם אני יושבת יום שלם במכללה ולפעמים לומדת תקשוב בדרך הכי לא מתוקשבת , אבל יש שם מי שדוחף אותי לנסות ,לחשוב, לתהות , לטעות ולנסות שוב , יש שם מי שבטוח שאני אצליח.
ואמנם השנה הזו המחשב הנייד הפך לחלק בלתי נפרד, הוא הפך להיות התיק שלי, המחברת שלי , הספר שלי , היומן שלי , חדר העבודה שלי והדרך שלי לתקשר מכל מקום .
נפתחו בפני הרבה אפשרויות עכשיו זו רק אני שצריכה לבחור, להיות שם או לא.