יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

מאמרו של תומס ג' סרג'ובאני על השינוים במערכת החינוך

במאמרו זה{למאמר לחץ כאן } מדבר תומס סרג'ובאני  על הדרכים  לשינוי המיוחל  במערכת החינוך ו בבתי הספר. הוא  מספר שכל הזמן מנסים לחולל שינויים בבתי הספר אך לא תמיד הדבר מחזיק מעמד. מכאן נשאלת השאלה מה הדרך הנכונה לחולל שינוי ? הוא מחלק את מחוללי השינוי לשלשה קטגוריות { מכנה אותם נופי חשיבה } : ארגון , שוק וקהילה . 
1.ארגון בירוקרטי – השינוי יתבצע על ידי מתן הוראות , דרישות וכללים , מבוקר ע"י פיקוח חיצוני . השינוי יערך באופן רציונאלי אחיד ויעיל . לצד החוקים והכללים החדשים יהיו עונשים על מנת לוודא שההוראות יבוצעו. המורה  פועל באופן מאולץ על מנת להימנע מסנקציות .
ארגון אישי – המרצת השינוי מתבססת על אשיותם של המורים וסגנון מנהיגותם  וכן על תאוריות הנעה מבוססות צרכים . המורה פועל על מנת לספק צרכיו באופן די מאולץ .
2.שוק -  השינוי יעשה בעקבות תחרות תמריצים ובחירה אישית . השינוי רציונאלי  ומאולץ הוא נעשה באמצעות אינטרסים אישיים .
3.קהילה – מתחלק ל שלושה  כוחות שינוי : מקצועיים, תרבותיים ודמוקרטיים. ההשלכות של  השינויים הללו הם המועילים ביותר, המורים מפנימים את הנורמות שמחייבות שינוי . מעורבות אישית, אתיקה  וערכים  באים לידי ביטוי בקטגוריה זו .
אם כך מה ממחוללי השינויים הנ"ל הוא האפקטיבי ביותר  לבתי הספר ?  המסקנות שעולות מהמאמר הם, כי מה שמחולל בבתי הספר שינויים מהירים אלה שינויים המבוססים על הדרך הארגונית או בדרך השוק אך אלה גם שינויים שאינם מחזיקים לאורך זמן . אם השאלות הן "מה ישפיע על בית הספר לטווח הארוך ?" או "מה יחולל בבית הספר שינוי עמוק?" הרי תשובה היא  כוחות שינוי המבוססים על תפיסה שרואה בבית ספר כקהילה " . {ת.סרג'ובאני}
אני חושבת שמניסיוני הדל כמורה במערכת רוב  השינויים שניסו לעשות עד היום במערכת  לא היו אלא תמריצים שנועדו להפיק תועלת מערכתית שאינה באה בהלימה עם צרכי ההוראה האישיים של כל מורה  . כאשר מדובר בשינויים  בתוך המערכת אין אפשרות לערוך אותם ללא שיתוף המורים {כולם } בתהליך . לא זוכרת שנשאלתי אי פעם מהם הצרכים המיוחדים שלי או מהן דעותיי לגבי הליכי השינוי  עתידיים {לדוגמא : לפני רפורמת אופק חדש } . המורים בשטח יודעים יותר טוב מכל אחד אחר מהם הצעדים שצריכים להיעשות בכדי לחולל את השינוי המיוחל, אין השינוי יכול להתאים לכלל המורים כפי שדרך הוראה מסויימת אינה מתאימה לכלל התלמידים . וייתכן ששינויים שמתאימים היום למורה עם כיתה אחת , לא יתאימו בשנה אחרת . אי אפשר להיתמך רק מערך שינויים אחד אלא יש צורך במערך דינאמי המאפשר למורה  לסמן את צרכיו ואת תפיסותיו בנושא.
מאמרו של תומס ג' סרג'ובאני "ארגון ,שוק וקהילה , אסטרטגיות שינוי..."

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

"שוב ושוב חוזרת הרפורמה" - לארי קיובן

באחד הקורסים במכללה הזדמן לי לקרא את מאמרו של לארי קיובן  {למאמר לחץ כאן}  . מאמר זה עוסק ברפורמות החוזרות ונשנות בבתי הספר  ובנסיבות לכישלונן  .  במאמר מוצגים שלוש דוגמאות של רפורמות שהתרחשו בבתי ספר שונים  וטיעונים של חוקרים בעניין  . בהמשך מביא הכותב מס' קריטריונים שצריכים להילקח חשבון ,כאשר מדברים על רפורמות: 1.  כיתת הלימוד: גישת המורה במרכז.2 תכניות לימודים: התכנית האקדמית והתכנית המעשית3. .ריכוז וביזור של הסמכות

הדיון בשאלה: " מדוע הרפורמות חוזרות  על עצמן שוב ושוב ?"  מביא בעצם הסברים שונים  בשלשה תחומים :הסבר רציונאלי, הסבר בתחום הפוליטי , והסבר בתחום הארגוני.

נקודה חשובה   במאמר  היא:" שמעט מאוד רפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה אכן חצו  את סף הכיתה ונשארו בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי."

המאמר הביא אותי לחשוב על הרפורמה המיושמת  כיום במערכת החינוך בישראל : "אופק חדש" – האם רפורמה  זו תביא לידי השינוי ?  לאור קריאת  המאמר אני חושבת שגם  הרפורמה הנוכחית  חוזרת על טעויות עבר .  בהיבט הרציונאלי ניתן לזהות את   אפקט המטוטלת כפי שמתאר קיובן במאמרו , שוב חזרה על דפוסים דומים שהתרחשו בעבר  כמו עם ועדת דו"ח דוברת". היבטים פוליטיים כלכליים תופסים את מקומם של של שיקולים עניינים ורלוונטיים . בתחום המוסדי ניתן לקבוע כי קיים פער בין קובעי המדיניות לבין ההוראה בכיתות . קובעי  המדיניות רחוקים מהנעשה בשטח ולא כל השינויים תקפים ומועילים . 
בנוסף על כך אנו חיים במאה ה21 , המאה אותה אנו מכנים  כעת "העידן הטכנולוגי" , השינויים ברפורמה הנוכחית אינם מביאים לידי ביטוי {עדיין} את הפן הטכנולוגי החדשני שהעולם צועד לקראתו .


לעניות לדעתי  אין פתרון יחיד ומיוחד . על מנת  להגיע לשינוי המיוחל יש לבחון  היטב את עצמינו לאור  הטעויות שנעשו בעבר , לחקור באמת ולעומק את המצב הנוכחי בשלל התחומים:  ההוראתי, הפדגוגי,התוכני, הפיסי , המנטאלי של התלמידים המורים , ההנהלה , הקהילה ועוד ...   עלינו לנסות להשתפר ולהתאים את עצמינו עד כמה שאפשר לעידן החדש מבלי להיתלות בשינוי הרדיקאלי שאמור להגיע  עם ה"רפורמה" .

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

חוזרת אליכם...


היי ,

עבר זמן מה מאז כתבתי את הרשומה האחרונה שלי , אני חייבת להתוודות , כי אמנם כתיבת הבלוג היא חלק מפרוייקט הגמר שלי , אך היא גורמת לי סוג של הנאה , סוג של מטה חשיבה על מה שאני עוברת בתחום לימודי לתואר . עם כל הקושי המצפה לנו בסמסטר הקרוב זה החלק של העבודה שאני שמחה לחזור אליו.

לפני שאמשיך ,אעדכן אתכם במצבי כעת : אני עובדת בבית הספר כעת עם מחשב למרות כל הקשיים שקמים בדרך. בקרוב מתקינים לי מקרן קבוע בכיתה אבל עד אז אני מסתפקת במקרן הנייד , בית הספר עובד עם אופק ו"אלנט" במתמטיקה ואנגלית .  בשאר הנושאים המחשב נמצא בכיתה ומספק לנו את המידע /ההמחשות הנוספים ,כאשר יש צורך. זה עדיין לא  מתוקשב  ברמה הנדרשת אבל בהחלט אני בתחילת הדרך והשינוי מורגש  באוויר .

בעוד אני עוסקת בכתיבת הפוסט אני נתקלת בכתבה ישנה מאוד  מאולפן שישי בה  יאיר לפיד מציג את כיתת העתיד אי אפשר לראות את הכתבה ולא לקנא ...,   "עת הדעת"  מאפשרים את הקסם .... לכתבה לחץ כאן

מתחילים סימסטר אחרון ,  בין הלימודים , העבודה , הבית , הילדים .... אני אמשיך לעדכן ולכתוב מה חדש ומה  שמעניין ...



http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-106aee3744e5521004.htm

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

חזרה ללימודים....

לאחר שנה שלמה של התנתקות מההוויה הבית ספרית ושקיעה בלימודים ועניינים שונים , חזרתי לבית הספר עם כוחות מחודשים  ומוטיבציה תקשובית , עם זאת ליוותה אותי גם תחושה מעורבת של התרגשות מהולה בחשש, ההתרגשות כמובן טבעית ומוכרת ולאחר מס' דקות  בכיתה מתחלפת בתחושה של עשייה והשגת יעדים .
בעניין החשש ,עיקרו היה בנושא התקשוב . הגעתי עם הרבה רצון להתחיל בעבודה מתוקשבת ,הכנתי מצגת  דינמית המשלבת בתוכה את כל משימות היום ,  הגעתי לבית הספר יום קודם ,בדקתי שהכל עובד והברקו תקין , מתכוננת לאפס תקלות , אכן התחיל היום  המצגת הופעלה מראש , התלמידים היו נרגשים ,אך התקלות לא אחרו להגיע ....  האינטרנט לא עבד , לא כל מה שתכננתי "הועלה לאויר" ,  המון עניינים מנהליים וטקס שארך כמעט שיעור שלם גזלו המון זמן .
כבר  במהלך הימים הראשונים  החל המרדף אחר המטרות והמטלות , כל הזמן שאלתי את עצמי ,איך  אספיק?
 יכולתי  לוותר , להרים ידיים, לומר לעצמי , זה חסר סיכוי (יכול היה  להיות מאוד נוח) אך המצב כרגע הוא שאין דרך להמנע  מכך , זה כלכך בוער שזה חייב להתבצע , מעבר לכך, אני רוצה את זה !  אין מצב שאני מוותרת בכזו קלות. 
כבר ביום השני ללימודים דאגתי שהאינטרנט יהיה  שוב זמין בכיתתי  , השתמשתי כמובן במצגת שהכנתי (אם כי באופן חלקי ...)
מחר אעביר שיעור על המחאה החברתית .  אני שואלת ,כשיש  אינסוף תיעוד  בנושא  אקטואלי שכזה ,איך אפשר ללמד ללא תמונות וקטעים מהחדשות ? התלמידים מתלהבים מהמדיה משתפים  פעולה , נהנים ולומדים.
שיעורים   שכאלה לא מרגשים  רק את התלמידים אלא גם את מי שעומד מאחוריהם , כמו גלגל שיניים שמתחיל לנוע  ומניע איתו  את כל הגלגלים האחרים ....מחכה בקוצר רוח לשיעור מחר ....
 לסיכום אומר שאני  צועדת לקראת המחר בצעדים  קטנים  אך מביטה קדימה , יש נכונות לא רק שלי אלא גם  של  ההנהלה והצוות .... כמובן שתמיד יהיו תקלות בדרך אבל  מאמינה שבסוף ניישר קו...

יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

יאיר לפיד במאמר נוסף

יאיר לפיד במאמר נוסף בנושא חינוך  , הפעם מתייחס גם לצורך בתקשוב . למאמר לחץ כאן
זו לא הפעם הראשונה שאני מתייחסת בפוסט שלי לדבריו של יאיר לפיד , רבות הפעמים שבהם אני נתקלת במאמריו המותירים בי  רושם ,תהיות  ותחושות מעורבות.
המאמר הפעם עוסק באופן ישיר בענייננו , הוא מזכיר במאמרו את הצורך בשינוי וביצירתיות במערכת החינוך אך יותר מכל , את הצורך להתבוננן בילדנו ולבחון את הצרכים מחדש . "אנחנו עסוקים כל כך בלימוד מקצועות שהיו רלוונטים אתמול שלא נשאר לנו זמן בשביל המחר "{לפיד, 2011}.
משפט נוסף שכתב לפיד במאמרו גרם לי  לרצות לצעוק : "אגב אתם יודעים שהשנה כל תלמיד שיכנס לכיתה יקבל טאבלט שעליו כל סיפרי הלימוד שלו? זה יעלה בערך 500 ש"ח , פחות ממה שעולים הספרים עצמם וזה הרבה יותר נוח ונגיש - ובעיקר -מתאים לעולם שבו הם חיים . אה , סליחה ,זה לא יקרה פה , אלא בדרום קוריאה . "
תגידו לי אתם ,האם זה בלתי אפשרי בישראל  ? אולי לא טאבלט אבל לפחות מחשבים ניידים קטנים שהעלות  שלהם נמוכה ובהשתתפות ההורים {כמובן במקום הוצאות על ספרי לימוד מדי שנה} היא באמת  עולה פחות גם למערכת וגם להורים וסוף סוף רלוונטית מאוד למאה ה21 .  אני חושבת שזה בהחלט  אפשרי .....אם רק רוצים ..... מה אתם חושבים ?

לפיד יאיר , עיתון הארץ , 26.08.2011 בשביל מי אתם שולחים את הילדים לבית הספר  בשבוע הבא ? בשבילם או בישבילכם?

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

על הבלוג כסביבת למידה

הפוסט  האחרון שלי עסק בפייסבוק כסביבת למידה , הדבר הביא אותי לחשוב על הבלוג  שלי שגם הוא משמש כסביבת למידה , הבלוג משמש בעבורי כלי ללמידה  עצמית ולרפלקציה   משמעותית על תהליכי למידה  .  לאחרונה נחשפתי  לבלוג  הכיתתי המשמש ככלי בהוראה המתוקשבת . בשונה מהפייסבוק אשר נועד יותר לניהול דיונים , הבלוג מהווה קרקע נהדרת לשיתוף תוצרי למידה . "השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית." כך נכתב על בלוג הלמידה בפורטל מס"ע. 
אני חייבת לציין שמעבר להיותו סביבת למידה  מתוקשבת ,הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .
מעבר לכך העבודה "מתפרסמת"  ברשת , המידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך  ,בעיקר עבור התלמידים. המשימות אינן נעשות רק בשביל המורה / הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי ,היא  הופכת למשמעותית ....
לאחר הניסיון שלי בכתיבת בלוג כסטודנטית  אין ספק שאשתמש בבלוג  כסביבת למידה  ,בעיקר בכדי לקדם תהליכי כתיבה  אצל תלמידי ...
דוגמא לבלוג כיתתי לחץ כאן
פורטל מס"ע על הבלוג הכיתתי לחץ כאן

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

פייסבוק כסביבת למידה?

בתחילה זה נשמע קצת מוזר. הרי פייסבוק היא רשת חברתית  שבה אנחנו מבלים  בשעות הפנאי , משתפים בחוויות ,תמונות והגיגים הקשורים לחיינו האישיים ומשתפים בחוויות האישיות של חברינו  ,משחקים במשחקי הרשת המשותפים , שאלונים , סקרים , וכו...  בעיקר עניינים חברתיים.

בפייסבוק מילת המפתח היא שיתוף ...  כשמדברים על חינוך והוראה ,עולה השאלה כיצד  מתאפשרת למידה בסביבה כזו?
ובכן  פשוט מאוד . פותחים קבוצת לימוד .
קבוצה מיועדת רק לחברי הכיתה ולנוגעים בדבר , לא כל אחד יכול להצטרף לקבוצה כך שהיא הופכת    לסגורה . המורה / המרצה מעלה שאלות לדיון ,והחברים בקבוצה מוזמנים לכתוב את דעותיהם ולהגיב על דברי החברים . גם משימות ועבודות  עולות לאויר  ואנו חשופים ללמוד ולסייע לחברינו .
מתוך נסיון  בלמידה שכזו  אני חייבת לומר שהלמידה הפכה לחוויתית  במיוחד  ,הייתה לי האפשרות לראות את כל קשת התגובות של חברי ,לעבד את  כל המידע וללמוד הרבה יותר  בתחום . הדיונים הפכו ללמידה עצמה ונעשו ברמה אקדמית  איכותית  ומעניינת להפליא .
מעבר לחוויה יש יתרון גדול לנגישות : המידע שזורם בתחום הנלמד , מאוגד כולו בתוך הקבוצה .
שאלה נוספת שעולה היא ,האם למידה בסביבה זו  פוגמת  בכללי האתיקה של המורה ? דהיינו  האם המורה לא חושף   את פרטיו  החברתיים /האישיים  לתלמידיו?  ובכן התשובה היא לא .
מכיוון שחברות בקבוצה לא הופכת את המורה או משתתפים אחרים לחברים שלנו בפייסבוק  אלא רק חברים לקבוצה ספציפית זו .
לסיכום אומר כי אני  בעד למידה שיתופית בפייסבוק : חדשנות , פדגוגיה , חוויה , שיתוף , למידה , דיונים  איכותיים,  מענה מהיר של המורה / מרצה .....כל אלה  הפכו  את הלמידה  שלי לאחרת ומעניינת  הרבה יותר.