יום שישי, 29 ביולי 2011

בעקבות....תכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם שלי אני רואה לנכון  להתייחס להרצאתו של מר  רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך . השבוע נוכחתי בהרצאה בה הוצגה  בפנינו מפרט תוכנית התקשוב של מדינת ישראל . היה מאוד חשוב בעיני כמורה לשמוע על התכנית בצורה מפורטת מפי מי שמייצג אותה .  במהלך ההרצאה עלו הרבה שאלות ותהיות שעל חלקן קיבלנו מענה  וחלקן עדיין נשארו בגדר תהיה. אני שואלת את עצמי: האם אני חייבת לקבל תשובות לכל השאלות ? האם מבלי תשובות אי אפשר להתחיל לעבוד בצורה מתוקשבת  ?
ובכן , אני חושבת שאת שאר  התשובות אני אוכל  למצוא בדרך ... אבל בכדי למצוא אותן  עלי  להתחיל ללכת  בכיוון הנכון . התכנית כנראה תתחיל לפעול השנה בבית הספר , כולי נרגשת להתחיל לעבוד בגישה מתוקשבת  ולא משנה לי איך!  אני בטוח אמצא לי תשובות בדרך .....
לאחר ששמעתי את הדברים של מר דיין אני חושבת  שבכל זאת , התכנית הנוכחית נבנתה לאחר הפקת לקחים מתוכניות קודמות שנכשלו ונראה כי  המתווה ברור וריאלי,   למרות הביקורות צריך לתת לה הזדמנות ....

יום חמישי, 21 ביולי 2011

תכנית התקשוב הלאומית של ישראל


באחד השיעורים ,  עסקנו  לאחרונה בתכניות תקשוב לאומיות בעולם , כעת לאחר התבוננות בתכניות של העולם וניתוח התכנית של ארה"ב  נחשפתי  לתכנית של מדינת ישראל , נתבקשנו לכתוב את דעותינו  בעניין.
 אני מבינה שיש תכנית, אסופה של יעדים ומטרות מנוסחים כל כך יפה. ברור לנו  מה  צריך שיקרה .....אבל בשום צורה לא מדברים על האיך ...ולאן רוצים להגיע ברמה היישומית?  מה באמת עושה המדינה על מנת למנף את הנושא הזה? התכנית  נכתבה על פי כל הכללים  הראויים לכתיבת תכניות לימודים אך מתעלמת מהמצב הנוכחי בשטח .  חסר המידע:  מה עושים  באופן המיידי על מנת ליישם יעדים ומטרות אלה .
התכנית מיועדת למורים : כיצד מורה אמור לעמוד ביעדים אלה ללא תמיכה מלאה של המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת הכשרה מקצועית ? אילו הצעות יכולה לתת התכנית למורים  חסרי הכשרה טכנולוגית ? אילו הצעות מביאה התכנית למורים בעלי הכשרה טכנולוגית אך חסרי כלים טכנולוגים?  יותר מכך,  מה היא מציעה  למורים בעלי הכשרה וגם כלים ? שוב פעם יעדים שצריך לסמן עליהם וי , שוב אותה תבנית  שבאה למדוד אותנו . ואנחנו אמורים לרוץ אחרי "כתבי הקודש "  וליישם כל מטרה או יעד שנכתבו שם .
שלא תבינו אותי לא נכון ,אני לא נגד תכנית אבל קיים  צורך עצום שלנו המורים לכך שסוף סוף יראו אותנו  בהתמודדות האמיתית  בשטח  .  הדבר לא בא לידי ביטוי בתכנית .
עם זאת  , אני לא חושבת  שזה בלתי אפשרי מבחינתי  כמורה , המוטיבציה שלי בשמים  ואני לא אוותר על האפשרות שלי לחדש  ולרעננן סוף סוף את דרכי ההוראה שלי בצורה משמעותית . אבל אני עושה זאת לבד, מבלי לקבל תמיכה מלאה או מענה ראוי  ,אלא רק מתוך רצון עמוק  לשנות ....

יום רביעי, 13 ביולי 2011

לא כל הנוצץ זהב

בשיעור האחרון ב"הערכת טכנולוגיות למידה" - ד"ר אייל ליאת, היינו צריכים לנתח סרטון למידה כלשהו ולהביע דעתינו על איכותו ותוכנו ...
הדבר הביא אותי לחשוב על בחירתינו בחומרי למידה ראויים ללמידה . הרשת כולה מוצפת בחומרי למידה שונים ומגוונים מדפי עבודה לשיעורים פרונטליים, דרך מצגות שונות, ועד לשיעורים מתוקשבים ...{כמובן שיש  אין סוף דוגמאות שאין טעם להרחיב עליהן כאן . אתם בטח מכירים טוב ממני .}. לעיתים אנו נוטים "להתלהב" מקובץ מסויים מסרטון יפה או מצגת מקסים, אנחנו כל כך נלהבים להשתמש בו וממהרים להציג  אותו בפני התלמידים מבלי להעמיק בחשיבה .
כאן הייתי רוצה לעורר מס' נקודות למחשבה שיסייעו לנו בבחירה :
זמן -מהו אורך הקובץ? כמה זמן הוא גוזל מהשיעור?
איכות תוכן- האם הוא מתאים לאוכלוסיית הגיל? האם ראוי להשתמש בו בפני תלמידים{חינוכי/ לא חינוכי}? מהו המסר?מה המטרה שלי בהצגת הקובץ? אוצר מילים .
איכות טכנולוגית - רזולוציה /קול / שיהיו ברורים ומובנים - האם יש הפרעות ברקע שעלולות להסיח את הקשב לעניין אחר?
רלוונטיות - האם זה מתאים לתוכן הנלמד? האם זה מתאים לתלמידים ?האם זה אקטואלי ?
אפקטיביות - מה התועלת ? מה אני יכולה להפיק מהקובץ למען השגת המטרות של השיעור ? כיצד אשתמש בקובץ זה ביעילות על מנת לממש את הלמידה  האולטימטיבית?
לסיכום אומר כי "לא כל הנוצץ זהב" ,
בבואנו להשתמש בקובץ מסויים ששמחנו למצוא  ברשת  אל לנו למהר ולהציג אותו בשיעור .
 עלינו לבדוק,  להפעיל שיקול דעת  והערכה מחושבת ,ממקום של ידע פדגוגי וחינוכי האמור לבוא לידי ביטוי  בדיוק במקום זה.

יום רביעי, 6 ביולי 2011

הלוח האינטר אקטיבי


"הלוח האינטראקטיבי {הנפוץ בשמו :"הלח החכם } מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב , והופכם לכלי אחד המשלב את יכולתיהם של השניים... הלוח מעניק הן למורים והן לתלמידים גישה מיידית ליישומים  במחשב ובאינטרנט ...הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה- הוראה אינטראקטיביות "{י.עשת,א.כספי,2010}.

הלוחהאינטראקטיבי  אכן מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת ,אך נשאלת השאלה  האם הוא משפר את אסטרטגיות ההוראה-  למידה ?  האם בעקבות  השימוש בו יוכלו התלמידים לשפר את ההישגים/ הפוטנציאל שלהם  ?
ובכן, התשובה  אינה  חד משמעית  , לדעתי הלוח החכם יביא תועלת למורים בכדי לשפר את אסטרטגיות ההוראה שלהם :יגוון ,יוסיף היבטים שונים וחדשניים  לשיעור ואף יתן מענה חלקי לשונות בין התלמידים . זאת בתנאי שישכיל המורה להבין את הצורך בשינוי . אך האם יהה כך גם לגבי שיפור דרכי הלמידה של  הלומדים ? בעניין זה אני  חלוקה בדעתי, מצד אחד אין ספק כי הלוח ייצור עניין בשיעור ,יעורר את התלמידים להתבוננן בלוח ובייצוג החדשני  של חומר הלמידה . מצד שני ,  דרכי הלמידה חייבות להתבסס גם על חשיבה מסדר גבוה ,על יכולת הבעה ועל יישום  של החומר הנלמד. לשם כך לא די  בכפתורי לחיצה כמו בשעשועוני טריוויה .
לסיכום, אני בהחלט חושבת שהלוח החכם יתרום לתהליכי הוראה למידה  . עם כניסתו למערכת הוא יהווה פלטפורמה נהדרת לתחילתו של עידן התקשוב.אני אשמח מאוד אם בכיתתי יוצב הלוח החכם,  אך לא די בכך . הלוח החכם הוא עדיין רק לוח!  יותר יפה , יותר מעניין , יותר אנטראקטיבי אבל עדיין רק לוח, שבעזרתו נציג את חומר הלמידה . עלינו  להבין כי חשוב לגרום לתלמידים לחשוב , לחקור, לדמיין, להביע וליצור  בכוחות עצמם .   תפקידו של המורה הוא לשלב את יישומי הלוח ולהשתמש בם  כ"מקפצה"  ללמידה האמיתית.
נ.ב
לא כך תהה דעתי  שישולב מחשב נייד {לכל תלמיד }המתחבר אל הלוח - כן .....אז הסיפור יהיה לגמרי אחרת......
ביבליוגרפיה
ספר כנס צ'ייס למחקר טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי,  
י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

יום חמישי, 30 ביוני 2011

30 שנה של נסיונות ודבר לא השתנה . האם להמשיך לחכות ?

בעקבות קריאת מאמר "שלשה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות  במערכת החינוך הישראלית" {צ. אלגלי,י.קלמן 2011} אני כותבת שוב על  הצורך הגדול של מערכת החינוך לבצע שינוים . 30 שנים  של ניסיונות "לתקשב" את המערכת ואנחנו עדיין נמצאים בתחתית הרשימה של המדינות עם מערכות חינוך מתוקשבות .
המאמר עוסק בסקירת ההתפתחות ההיסטורית של מערכות התקשוב במערכת החינוך בישראל .
"מתוך מגוון המטרות שהוצבו בתכניות אלה ניתן ללמוד על מגמות ספיראליות , מטרות שהיו ונעלמו , כאלה שנותרו לאורך הדרך וכאלה שהופיעו עם השנים או באו ונעלמו לסירוגין.להופעה וההיעלמות של מטרות אלה יש משמעות וסיבות הנעוצות בסביבה החברתית , הפוליטית והטכנולוגית שבה התפתחות התכניות ." {צ. אלגלי,י.קלמן 2011}
מתוך קריאת המאמר עולה בי המסקנה כי משרד החינוך והממשלה שמים להם את העניין למטרה כבר 30 שנים אבל בשטח התוצאות אינן נוכחות. כעת כאשר אני לומדת במגמה אני כל כך כמהה לשינוי הזה , מבחינתי השינוי יהיה רק הציוד, לכל השאר אני אדאג בכיתתי . החלטתי, אני לא מחכה!   לאחר שנת השבתון שלי ולאחר שיחה עם מנהלת  מדהימה ,דאגתי  שבכיתתי יהיה מקרן ,אינטרנט וכמובן מחשב , בבית הספר יש כרגע רק 16 מחשבים ניידים אז ....אני מתחילה עם מה שקיים .
אמנם צריך שידאגו לכך ברמה המערכתית , אבל אני כבר שם , לא ממתינה אפילו עוד דקה , למזלי הרב בבית ספרי יש מי שיעודד ויתמוך {במידת האפשרויות המוגבלות} ברצון שלי להתקדם הלאה .  מעתה ואילך המחשב  האינטרנט , המקרן , התכנות והתכניות הנהדרות יהיו לא רק מנת חלקי אלא גם מנת חלקם של תלמידי.
צ. אלגלי,י.קלמן 2011  "שלשה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות  במערכת החינוך הישראלית"

יום חמישי, 23 ביוני 2011

יאיר לפיד על אמון בחינוך

בעקבות הפוסט הקודם שלי הגעתי למאמר של יאיר לפיד בעניין החינוך  שבראשיתו הוא מזכיר את קן רובינסון   , המאמר הזה עלה כנושא שיחה בשיעור בו אני לומדת במכללה וכמובן גם כנושא שמדברים עליו בין כתלי בית הספר . יאיר לפיד אחד הכותבים המוערכים בעיני  כותב על אמון המערכת ,כמשפט מסכם  במרכז המאמר , כתב: " זו מערכת שאין לה אמון. אין לה אמון במורים, ואין לה אמון בתלמידים, ואין לה אמון בעצמה." {לפיד 2011}
לדעתי מאמר חובה לקריאה ,כתיבה קולחת , כל כך נוגע עד שגרם לי לתהות כמה ימים בעניין .
ולאחר מספר ימים של תהיה ומחשבה אני מרגישה צורך עז לכתוב . ראשית אומר שאני כל כך מזדהה עם הדברים שהוא כותב , אין ספק שהגישה של המערכת היא כמו מקל בגלגל האופניים . זה נכון ! המערכת מקשה עלינו המורים והתלמידים עד מאוד , ועד שתבוא המהפכה{או הישועה איך שתקראו לזה}  אל לנו להישאר אדישים .
 אני כמורה בתוך המערכת יודעת  עד כמה מורות  פועלות על הנעת מוטיבציה ואמון של תלמידיהן ללא שום הכרה או מדידה מצד המערכת { וטוב שכך אחרת...מי יודע ...}. 
 דוגמה קטנה מעולמי האישי  ...אני מכירה מורה שתלתה ציור של תלמידתה על ארונה האישי בכיתה , הייתה זו תלמידה שלא הייתה מקובלת חברתית ואף ציוניה היו נמוכים , הכישור הבולט שלה היה ציור . הציור היה תלוי על הארון ובכל פעם שהדבק נחלש המורה טרחה להדביקו מחדש , לפחות אחת לשבוע הייתה המורה מתייחסת לציור שעל ארונה והייתה מתמוגגת ממנו כדרך אגב לעיניהן המשתהות של תלמידי הכיתה .
 אותה התלמידה לא הפכה מכך לתלמידה מצטיינת או  למלכת הכיתה אבל בהחלט חל שיפור בהעלאת הביטחון העצמי שלה ובשיפור המוטיבציה ללמידה . אין ספק כלל כי התלמידה חשה שהמורה שלה מאמינה בה , בסוף שנה התלמידה הביאה במתנה למורה ציור מצבעי מים שצוייר על בד קנבס , היא חיכתה שהמורה תגיע כדי להביא לה את הציור היא ידעה שתגבותה של המורה לא תאכזב . ואמרה: אני רוצה שיהיה לך ציור שתוכלי לתלות גם בבית ....המורה הביטה בילדה בהתרגשות ...הבטיחה וקיימה .....
התלמידה הייתה כל כך בטוחה בעצמה וביצירה שלה , היה לה ברור שהמורה תשמח לתלות את הציור בביתה . האם זו לא דוגמה למתן אמון ...
אולי למערכת אין אמון בעצמה ,במורים ובתלמידים אבל אני מכירה עוד המון סיפורים ובטח גם אתם של מורים רבים שמאמינים עד אין סוף בתלמידים שלהם אני מרשה לעצמי  לפרגן למורים ,כי אולי בכל זאת, למרות כל המקלות בגלגלים ,  עשו משהו נכון וטוב בדרך......
ובגיל 24  כשהם מצליחים במקומות אחרים אולי לא רק הצבא הוא זה שחינך אותם ....
המאמר של יאיר לפיד "בעיה של אמון " לחץ כאן

יום שבת, 18 ביוני 2011

TEDקן רובינסון- מהי מטרת החינוך?

ועידת"טד" TED (Technology, Entertainment, Design] היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים בהם חינוך, תרבות , מדע ,אמנות ,פוליטיקה , עיצוב, ועוד...הרעיון המרכזי של הועידה הוא להפיץ רעיונות , לשתף בידע ולהעביר הלאה את המסר. בין הנואמים בועידה בעבר היו נשיא ארה"ב , ביל גייטס , אל גור , לארי פייג' ועוד ....
לא מזמן עלתה התכנית" TED" בערוץ 2 מדי שבוע מביא יאיר לפיד את מיטב ההרצאות של טד ומשדר אותן בערב, ההרצאה הראשונה שבחר לפיד לשדר עוסקת במטרת החינוך בעולם ע"י קן רובינסון . לא סתם נבחרה הרצאה זו לעלות ראשונה לשידור , אין ספק כי עניין החינוך בוער לא רק באנשי חינוך אלא גם בכלל אזרחי המדינה והעולם. קן רובינסון מציג את הגישה הלינארית של מערכת החינוך כיום הוא מדבר על הצורך לא רק בשינוי אלא בהתבוננות מחדש והתאמה למאה . הייתי חייבת להביא לכם את הקטע לצפייה , אני חושבת שזה סרט חובה לכולנו בכלל וכאנשי חינוך בפרט.
האם אנחנו מבזבזים 15 שנים בלימודי סרק? קן רובינסון מציע רעיון חלופי .
צפו בסרט , מרתק!

הנה הקישור :

http://reshet.ynet.co.il/Shows/Ted_video/videomarklist,184821