חזרה ללימודים....

לאחר שנה שלמה של התנתקות מההוויה הבית ספרית ושקיעה בלימודים ועניינים שונים , חזרתי לבית הספר עם כוחות מחודשים  ומוטיבציה תקשובית , עם זאת ליוותה אותי גם תחושה מעורבת של התרגשות מהולה בחשש, ההתרגשות כמובן טבעית ומוכרת ולאחר מס' דקות  בכיתה מתחלפת בתחושה של עשייה והשגת יעדים .
בעניין החשש ,עיקרו היה בנושא התקשוב . הגעתי עם הרבה רצון להתחיל בעבודה מתוקשבת ,הכנתי מצגת  דינמית המשלבת בתוכה את כל משימות היום ,  הגעתי לבית הספר יום קודם ,בדקתי שהכל עובד והברקו תקין , מתכוננת לאפס תקלות , אכן התחיל היום  המצגת הופעלה מראש , התלמידים היו נרגשים ,אך התקלות לא אחרו להגיע ....  האינטרנט לא עבד , לא כל מה שתכננתי "הועלה לאויר" ,  המון עניינים מנהליים וטקס שארך כמעט שיעור שלם גזלו המון זמן .
כבר  במהלך הימים הראשונים  החל המרדף אחר המטרות והמטלות , כל הזמן שאלתי את עצמי ,איך  אספיק?
 יכולתי  לוותר , להרים ידיים, לומר לעצמי , זה חסר סיכוי (יכול היה  להיות מאוד נוח) אך המצב כרגע הוא שאין דרך להמנע  מכך , זה כלכך בוער שזה חייב להתבצע , מעבר לכך, אני רוצה את זה !  אין מצב שאני מוותרת בכזו קלות. 
כבר ביום השני ללימודים דאגתי שהאינטרנט יהיה  שוב זמין בכיתתי  , השתמשתי כמובן במצגת שהכנתי (אם כי באופן חלקי ...)
מחר אעביר שיעור על המחאה החברתית .  אני שואלת ,כשיש  אינסוף תיעוד  בנושא  אקטואלי שכזה ,איך אפשר ללמד ללא תמונות וקטעים מהחדשות ? התלמידים מתלהבים מהמדיה משתפים  פעולה , נהנים ולומדים.
שיעורים   שכאלה לא מרגשים  רק את התלמידים אלא גם את מי שעומד מאחוריהם , כמו גלגל שיניים שמתחיל לנוע  ומניע איתו  את כל הגלגלים האחרים ....מחכה בקוצר רוח לשיעור מחר ....
 לסיכום אומר שאני  צועדת לקראת המחר בצעדים  קטנים  אך מביטה קדימה , יש נכונות לא רק שלי אלא גם  של  ההנהלה והצוות .... כמובן שתמיד יהיו תקלות בדרך אבל  מאמינה שבסוף ניישר קו...

יאיר לפיד במאמר נוסף

יאיר לפיד במאמר נוסף בנושא חינוך  , הפעם מתייחס גם לצורך בתקשוב . למאמר לחץ כאן
זו לא הפעם הראשונה שאני מתייחסת בפוסט שלי לדבריו של יאיר לפיד , רבות הפעמים שבהם אני נתקלת במאמריו המותירים בי  רושם ,תהיות  ותחושות מעורבות.
המאמר הפעם עוסק באופן ישיר בענייננו , הוא מזכיר במאמרו את הצורך בשינוי וביצירתיות במערכת החינוך אך יותר מכל , את הצורך להתבוננן בילדנו ולבחון את הצרכים מחדש . "אנחנו עסוקים כל כך בלימוד מקצועות שהיו רלוונטים אתמול שלא נשאר לנו זמן בשביל המחר "{לפיד, 2011}.
משפט נוסף שכתב לפיד במאמרו גרם לי  לרצות לצעוק : "אגב אתם יודעים שהשנה כל תלמיד שיכנס לכיתה יקבל טאבלט שעליו כל סיפרי הלימוד שלו? זה יעלה בערך 500 ש"ח , פחות ממה שעולים הספרים עצמם וזה הרבה יותר נוח ונגיש - ובעיקר -מתאים לעולם שבו הם חיים . אה , סליחה ,זה לא יקרה פה , אלא בדרום קוריאה . "
תגידו לי אתם ,האם זה בלתי אפשרי בישראל  ? אולי לא טאבלט אבל לפחות מחשבים ניידים קטנים שהעלות  שלהם נמוכה ובהשתתפות ההורים {כמובן במקום הוצאות על ספרי לימוד מדי שנה} היא באמת  עולה פחות גם למערכת וגם להורים וסוף סוף רלוונטית מאוד למאה ה21 .  אני חושבת שזה בהחלט  אפשרי .....אם רק רוצים ..... מה אתם חושבים ?

לפיד יאיר , עיתון הארץ , 26.08.2011 בשביל מי אתם שולחים את הילדים לבית הספר  בשבוע הבא ? בשבילם או בישבילכם?

על הבלוג כסביבת למידה

הפוסט  האחרון שלי עסק בפייסבוק כסביבת למידה , הדבר הביא אותי לחשוב על הבלוג  שלי שגם הוא משמש כסביבת למידה , הבלוג משמש בעבורי כלי ללמידה  עצמית ולרפלקציה   משמעותית על תהליכי למידה  .  לאחרונה נחשפתי  לבלוג  הכיתתי המשמש ככלי בהוראה המתוקשבת . בשונה מהפייסבוק אשר נועד יותר לניהול דיונים , הבלוג מהווה קרקע נהדרת לשיתוף תוצרי למידה . "השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית." כך נכתב על בלוג הלמידה בפורטל מס"ע. 
אני חייבת לציין שמעבר להיותו סביבת למידה  מתוקשבת ,הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .
מעבר לכך העבודה "מתפרסמת"  ברשת , המידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך  ,בעיקר עבור התלמידים. המשימות אינן נעשות רק בשביל המורה / הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי ,היא  הופכת למשמעותית ....
לאחר הניסיון שלי בכתיבת בלוג כסטודנטית  אין ספק שאשתמש בבלוג  כסביבת למידה  ,בעיקר בכדי לקדם תהליכי כתיבה  אצל תלמידי ...
דוגמא לבלוג כיתתי לחץ כאן
פורטל מס"ע על הבלוג הכיתתי לחץ כאן

פייסבוק כסביבת למידה?

בתחילה זה נשמע קצת מוזר. הרי פייסבוק היא רשת חברתית  שבה אנחנו מבלים  בשעות הפנאי , משתפים בחוויות ,תמונות והגיגים הקשורים לחיינו האישיים ומשתפים בחוויות האישיות של חברינו  ,משחקים במשחקי הרשת המשותפים , שאלונים , סקרים , וכו...  בעיקר עניינים חברתיים.

בפייסבוק מילת המפתח היא שיתוף ...  כשמדברים על חינוך והוראה ,עולה השאלה כיצד  מתאפשרת למידה בסביבה כזו?
ובכן  פשוט מאוד . פותחים קבוצת לימוד .
קבוצה מיועדת רק לחברי הכיתה ולנוגעים בדבר , לא כל אחד יכול להצטרף לקבוצה כך שהיא הופכת    לסגורה . המורה / המרצה מעלה שאלות לדיון ,והחברים בקבוצה מוזמנים לכתוב את דעותיהם ולהגיב על דברי החברים . גם משימות ועבודות  עולות לאויר  ואנו חשופים ללמוד ולסייע לחברינו .
מתוך נסיון  בלמידה שכזו  אני חייבת לומר שהלמידה הפכה לחוויתית  במיוחד  ,הייתה לי האפשרות לראות את כל קשת התגובות של חברי ,לעבד את  כל המידע וללמוד הרבה יותר  בתחום . הדיונים הפכו ללמידה עצמה ונעשו ברמה אקדמית  איכותית  ומעניינת להפליא .
מעבר לחוויה יש יתרון גדול לנגישות : המידע שזורם בתחום הנלמד , מאוגד כולו בתוך הקבוצה .
שאלה נוספת שעולה היא ,האם למידה בסביבה זו  פוגמת  בכללי האתיקה של המורה ? דהיינו  האם המורה לא חושף   את פרטיו  החברתיים /האישיים  לתלמידיו?  ובכן התשובה היא לא .
מכיוון שחברות בקבוצה לא הופכת את המורה או משתתפים אחרים לחברים שלנו בפייסבוק  אלא רק חברים לקבוצה ספציפית זו .
לסיכום אומר כי אני  בעד למידה שיתופית בפייסבוק : חדשנות , פדגוגיה , חוויה , שיתוף , למידה , דיונים  איכותיים,  מענה מהיר של המורה / מרצה .....כל אלה  הפכו  את הלמידה  שלי לאחרת ומעניינת  הרבה יותר.

בעקבות....תכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם שלי אני רואה לנכון  להתייחס להרצאתו של מר  רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך . השבוע נוכחתי בהרצאה בה הוצגה  בפנינו מפרט תוכנית התקשוב של מדינת ישראל . היה מאוד חשוב בעיני כמורה לשמוע על התכנית בצורה מפורטת מפי מי שמייצג אותה .  במהלך ההרצאה עלו הרבה שאלות ותהיות שעל חלקן קיבלנו מענה  וחלקן עדיין נשארו בגדר תהיה. אני שואלת את עצמי: האם אני חייבת לקבל תשובות לכל השאלות ? האם מבלי תשובות אי אפשר להתחיל לעבוד בצורה מתוקשבת  ?

ובכן , אני חושבת שאת שאר  התשובות אני אוכל  למצוא בדרך ... אבל בכדי למצוא אותן  עלי  להתחיל ללכת  בכיוון הנכון . התכנית כנראה תתחיל לפעול השנה בבית הספר , כולי נרגשת להתחיל לעבוד בגישה מתוקשבת  ולא משנה לי איך!  אני בטוח אמצא לי תשובות בדרך .....

לאחר ששמעתי את הדברים של מר דיין אני חושבת  שבכל זאת , התכנית הנוכחית נבנתה לאחר הפקת לקחים מתוכניות קודמות שנכשלו ונראה כי  המתווה ברור וריאלי,   למרות הביקורות צריך לתת לה הזדמנות ....

תכנית התקשוב הלאומית של ישראל

באחד השיעורים ,  עסקנו  לאחרונה בתכניות תקשוב לאומיות בעולם , כעת לאחר התבוננות בתכניות של העולם וניתוח התכנית של ארה"ב  נחשפתי  לתכנית של מדינת ישראל , נתבקשנו לכתוב את דעותינו  בעניין.

לאחר קריאת המסמך :" תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21"

 אני מבינה שיש תכנית, אסופה של יעדים ומטרות מנוסחים כל כך יפה. ברור לנו  מה  צריך שיקרה .....אבל בשום צורה לא מדברים על האיך ...ולאן רוצים להגיע ברמה היישומית?  מה באמת עושה המדינה על מנת למנף את הנושא הזה? התכנית  נכתבה על פי כל הכללים  הראויים לכתיבת תכניות לימודים אך מתעלמת מהמצב הנוכחי בשטח .  חסר המידע:  מה עושים  באופן המיידי על מנת ליישם יעדים ומטרות אלה .

התכנית מיועדת למורים : כיצד מורה אמור לעמוד ביעדים אלה ללא תמיכה מלאה של המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת הכשרה מקצועית ? אילו הצעות יכולה לתת התכנית למורים  חסרי הכשרה טכנולוגית ? אילו הצעות מביאה התכנית למורים בעלי הכשרה טכנולוגית אך חסרי כלים טכנולוגים?  יותר מכך,  מה היא מציעה  למורים בעלי הכשרה וגם כלים ? שוב פעם יעדים שצריך לסמן עליהם וי , שוב אותה תבנית  שבאה למדוד אותנו . ואנחנו אמורים לרוץ אחרי "כתבי הקודש "  וליישם כל מטרה או יעד שנכתבו שם .

שלא תבינו אותי לא נכון ,אני לא נגד תכנית אבל קיים  צורך עצום שלנו המורים לכך שסוף סוף יראו אותנו  בהתמודדות האמיתית  בשטח  .  הדבר לא בא לידי ביטוי בתכנית .

עם זאת  , אני לא חושבת  שזה בלתי אפשרי מבחינתי  כמורה , המוטיבציה שלי בשמים  ואני לא אוותר על האפשרות שלי לחדש  ולרעננן סוף סוף את דרכי ההוראה שלי בצורה משמעותית . אבל אני עושה זאת לבד, מבלי לקבל תמיכה מלאה או מענה ראוי  ,אלא רק מתוך רצון עמוק  לשנות ....

https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tikshov/Home/program

לא כל הנוצץ זהב

בשיעור האחרון ב"הערכת טכנולוגיות למידה" - ד"ר אייל ליאת, היינו צריכים לנתח סרטון למידה כלשהו ולהביע דעתינו על איכותו ותוכנו ...
הדבר הביא אותי לחשוב על בחירתינו בחומרי למידה ראויים ללמידה . הרשת כולה מוצפת בחומרי למידה שונים ומגוונים מדפי עבודה לשיעורים פרונטליים, דרך מצגות שונות, ועד לשיעורים מתוקשבים ...{כמובן שיש  אין סוף דוגמאות שאין טעם להרחיב עליהן כאן . אתם בטח מכירים טוב ממני .}. לעיתים אנו נוטים "להתלהב" מקובץ מסויים מסרטון יפה או מצגת מקסים, אנחנו כל כך נלהבים להשתמש בו וממהרים להציג  אותו בפני התלמידים מבלי להעמיק בחשיבה .
כאן הייתי רוצה לעורר מס' נקודות למחשבה שיסייעו לנו בבחירה :
זמן -מהו אורך הקובץ? כמה זמן הוא גוזל מהשיעור?
איכות תוכן- האם הוא מתאים לאוכלוסיית הגיל? האם ראוי להשתמש בו בפני תלמידים{חינוכי/ לא חינוכי}? מהו המסר?מה המטרה שלי בהצגת הקובץ? אוצר מילים .
איכות טכנולוגית - רזולוציה /קול / שיהיו ברורים ומובנים - האם יש הפרעות ברקע שעלולות להסיח את הקשב לעניין אחר?
רלוונטיות - האם זה מתאים לתוכן הנלמד? האם זה מתאים לתלמידים ?האם זה אקטואלי ?
אפקטיביות - מה התועלת ? מה אני יכולה להפיק מהקובץ למען השגת המטרות של השיעור ? כיצד אשתמש בקובץ זה ביעילות על מנת לממש את הלמידה  האולטימטיבית?
לסיכום אומר כי "לא כל הנוצץ זהב" ,
בבואנו להשתמש בקובץ מסויים ששמחנו למצוא  ברשת  אל לנו למהר ולהציג אותו בשיעור .
 עלינו לבדוק,  להפעיל שיקול דעת  והערכה מחושבת ,ממקום של ידע פדגוגי וחינוכי האמור לבוא לידי ביטוי  בדיוק במקום זה.