יום שלישי, 7 בפברואר 2012

פוסט סיכום


"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."         



לפני  כשנתיים הייתי גמורה בדעתי כי אני יוצאת לשנת שבתון וכי בזמן הזה אני הולכת בעיקר לנוח . לא חשבתי , ולו לרגע כי אני הולכת להמשיך בלימודים אקדמיים , רציתי לצאת לי למנוחה. חשבתי שאלמד קורסים בודדים ולו בכדי לעסוק, בכל זאת, במשהו מעניין. אך הדברים התגלגלו אחרת, כנראה שהתכניות הנרקמות עבורי הן הרבה יותר גדולות ממה שאני מדמיינת אותן לפעמים .

באחד הימים  בחדר המורים, פגשתי את מדריכת התקשוב בבית ספרינו וזו המליצה  לי  לצאת ללמוד, תחילה פסלתי זאת על הסף, אמרתי באופן חד וחלק: "אני רוצה לנוח"!  במהלך הימים הבאים לא הפסקתי לחשוב על העניין. מחשבותיי  ניקרו במוחי, שאלות רבות צצו להן: האם אני מסוגלת? האם יש בי את היכולת או התכונות המתאימות? האם אני אוכל להתמודד עם המטלות והלחצים?  בכל זאת , מדובר בתואר שני .

המחשבות על העניין העסיקו אותי רבות, פתאום במקומות שונים פגשתי אנשים נוספים, בנסיבות קצת משונות, ואלה האירו את עיני, גרמו לי לחשוב  שוב על המקום בו אני נמצאת . מכאן נשאלה השאלה הפשוטה: איפה אני רוצה להיות? התשובה הייתה ברורה:  אני רוצה להיות במקום שאני לא מפסיקה לחשוב עליו !

ההיסוסים והחששות לא נעלמו לחלוטין , אבל לידם הופיעו הביטחון  והאמונה בעצמי . עניתי לעצמי על השאלות : אני מסוגלת , אני יכולה ואתמודד עם  האתגרים שיעמדו בפני .

כל אלה הובילו אותי אל המקום בו אני נמצאת היום,  כותבת פוסט אחרון של הפרוייקט לתואר שני  בתקשוב .

במהלך הלימודים הבלוג הפך חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה , הוא שימש לי כלי רפלקטיבי על תהליכים שעברתי וכן היה במה לדעותי והגיגי בתחום התקשוב .  מידי שבוע  תהיתי מה אכתוב? לעיתים הנושא בער בי  ולפעמים היה זה לא פשוט להחליט על מה לכתוב הפעם, אך דבר אחד בטוח, היה זה החלק האהוב עלי.  

במהלך השנה קיבלתי תגובות על פוסטים שונים,  בעיקר מסטודנטים . הדבר הגביר את המוטיבציה  ואת ההנאה שבלמידה. בעקבות כך החלטתי, אשתמש בו גם ככלי בהוראת הכתיבה בבית הספר.  כשחזרתי לעבודה, זה מה שעשיתי. התלמידים שלי כותבים המלצות  וביקורות על כתבות, בבלוג הכיתתי  ומקבלים תגובות מחבריהם לכיתה.  גם בהם דבקה ההתלהבות והם מחכים בקוצר רוח להעלות את התוצרים שלהם. (לבלוג הכיתתי שלי לחצו כאן )

הבלוג השפיע רבות על תהליכי הלמידה והחשיבה שלי, גרם לי לחשוב  אחרת על נושאים רבים בתחום החינוך והתקשוב , חשיבה ביקורתית שאפשרה לי להשמיע את קולי  ואף לקבל הערכה  .

מעבר לכתיבת הבלוג , נחשפתי  לעולמות חדשים שהרחיבו את אופקי .  עולמות תוכן וידע, עולם של מושגים חדשים ובעיקר לעולם של  אנשים חדשים: פגשתי מרצים גדולים בתחום החינוך והתקשוב, למדתי יחד עם עוד כחמישים  אנשים שיחד יצרו קבוצה אחת מדהימה שתמכה ,שיתפה וסייעה כל שנייה  (פשוטו כמשמעו) .

אני מוצאת כאן  את המקום להודות לחברי לקבוצה על  התרומה הגדולה שנתרמתי מעצם היכרותי איתם. וכן לסגל ההוראה המקצועי והתומך שאפשר לנו לעבור את הדרך על הצד הטוב ביותר .  



לסיכום אומר : אני שמחה  להמצא במקום עליו אני חושבת , ותוהה  לאן יובילו אותי  מחשבותי  בהמשך הדרך ?

יום חמישי, 26 בינואר 2012

שימוש בQR כמשחק בתחום ההוראה

הפעם אני מביאה דוגמה לתוצר של עבודה במסגרת הלימודים כפי שהבטחתי בפוסט הקודם שעסק בQR .


במסגרת קורס במכללה העוסק בשילוב משחקים בהוראה , חקרנו את השימוש בQR כמשחק בשיעור . על מנת לעשות זאת היה עלינו לבחור בקהל יעד מתאים לכן פנינו לחינוך א- פורמלי , תנועת הצופים , נעזרנו בבנה של חברתי אשר מדריך בתנועה , הוא סייע בבניית התכנית , ואף תעד במצלמה את הפעילות . הסרטון מציג תקציר של הפעילות .
תגובות הנערים והנערות מובאות בסרטון המוכיח כי אפשר ללמד גם בדרך של משחק .
לאחר למידת הנושא אני חושבת כי אין ספק שבדרך משחק אנו מפיקים למידה בדרך של הנאה הגורמת להנעה... ההנאה מהמשחק מעלה את המוטיבציה של התלמידים להמשיך ללמוד .
QR  שימש בתחילה בעיקר לקידוד מוצרים מסחריים  אך כיום משתמשים בו בכל מקום והוא הופך לנפוץ בתחומים רבים . הדור הצעיר היום מחובר לטכנולוגיה בכל צורה , מערכת החינוך לא יכולה להמשיך ולהתעלם מעובדה זו ועליה לנסות להנגיש לתלמידים את הטכנולוגיה בתוך המערכת , כך עשינו בפעילות  עם השימוש ב"סמארטפונים" כחלק מהלמידה . את האפליקציה של QR  מורידים בקלות לטלפון וניתן לקרוא ממנה את הקודים שמובילים למשימות , לסרטונים לקבצי שמע ועוד . התלמידים לומדים  ונהנים בו זמנית .... איזו דרך נהדרת .
התמונות מדברות בעד עצמן .... צפיה נעימה !

יום חמישי, 19 בינואר 2012

חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי -יין צ'אנג צ'נג

" בית ספר בניהול עצמי (SBM - School Based Management) הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. היא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית, שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר" (צ'.יין)
לאור מחקריו הקודמים של כותב המאמר הוא מציע מסגרת ידע חדשה של תהליך פנימי , אשר תביא בסופו של דבר ליישום והתפתחות של בית ספר בניהול עצמי.
בעשור האחרון יישמו מעצבי מדיניות ובתי ספר בתחום החינוך יזמות רבות שנועדו לשפר את תפקוד בית הספר. אך עדיין יש ספק רב אם תפקודם של מורים ובתי ספר יכול לענות על האתגרים ועל הצרכים של המאה החדשה. ברחבי העולם מתרחש כיום תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים, העולם הופך במהירות לכפר גלובלי. שינוי פרדיגמה בתחום החינוך פורץ ועולה. לדברי צ'נג ,הפרדיגמה צריכה להשתנות מ- פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות, תלויות הקשר אצל התלמידים ,ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית. ואת התהליך המשולש (דהיינו, גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך.
משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. בהמשך עורך הכותב השוואה בין פרידגמת המשולש החדשה שהוא מציע למול פרדיגמת מסורתית בעלת זיקה למקום. בסופו של דבר טוען כי החזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי פרדיגמה - מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד, בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.
לדעתי עד היום בתי ספר שעברו לניהול עצמי עדיין כבולים בריכוזיות של הממשל ,תכניתו של צ'אנג מציגה חזון שמתאים עצמו למאה הנוכחית ומביא רוח רעננה של שינוי. אין ספק כי יישום מלא של תכנית כזו יצעיד את מערכת החינוך למאה ה21 ויוביל את מערכת החינוך לחדשנות המיוחלת . בארצנו יש לקחת בחשבון קשיים רבים ובעיקר את הקושי בביזור הסמכויות של משרד החינוך שיקשה מאוד על הובלת תהליך שכזה. עם זאת אני מאמינה שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לערוך שינויים כמו זה שמיציג כאן צ'אנג .
למאמר לחץ כאן

יום חמישי, 12 בינואר 2012

QR קוד

כיום אנו חיים בעידן בו המחשב , הטלפון הנייד, האייפד, האייפוד ועוד חידושים טכנולוגיים למיניהם מנהלים את חיינו.  אנו חיים בזמן בו המידע נגיש לנו בכל רגע ובכל מקום,  הכל בלחיצת כפתור . הכל כאן!   החל  מטקסטים, דרך קבצי שמע וכלה בסרטונים תלת מימדיים  המצויים ברשת .  מעבר למידע, קיימות אפליקציות ותוכנות נהדרות שיכולות להפוך את החינוך למעניין  ולהוביל לשינוי. 
במקומות שונים בעולם החלו להשתמש לאחרונה לא רק במחשבים, אלא גם במכשירים ניידים סלולאריים{סמארטפונים} ככלי למידה {M-LEARNING} . המכשירים הניידים מצוידים באפליקציות יחודיות  אשר מאפשרות לנו כמורים לגוון דרכי הוראה ולהתאים אותן לעולמם של התלמידים . לדוגמה השימוש באפליקציית QR כמכשיר הוראתי.   QR היא אפליקציה המאפשרת קבלה/  שליחה של מידע מכל סוג באמצעות ברקודים דו ממדיים . 
ברקוד על פי שמו העברי הוא קוד המצויר ובנוי בדרך כלל מקווים ובאמצעות עינית מתאימה או קורא ברקודים ניתן לקרוא את התוכן הטמון בו. הברקוד פותח על ידי חברת IBM בשנת 1971.שיטת הברקודים  פותחה על מנת  לאפשר קריאה אוטומטית של תווית מוצרים .  היא מייעלת את העבודה במקומות שבהם יש צורך לסרוק אלפי מוצרים ואף יותר  כמו בסופרמרקט , בחנויות , בספריות וכדו' ... קוד QR הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי "דנסו", חברה בת של קונצרן טויוטה, כקוד לפענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פיענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור.
השימוש בברקוד QR נפוץ מאד ביפן, משנת  2006, כמעט כל הטלפונים המשווקים שם מגיעים עם תוכנה לקריאת QR Code. הקוד  משמש בעיקר לעניינים מסחריים אך כיום  משתמשים  בו גם ככלי עזר דידקטי - הוראתי .
כחלק מעבודת גמר בקורס במכללה אנו חוקרים  את השימוש באפליקצייה זו . בקרוב נערוך  ניסוי בתנועת נוער "הצופים " כאשר האפליקציה תהווה  חלק מפעילות חווייתית בנושא יום הצופה . על החניכים יהיה להשתמש באפליקציה כדי לקבל רמזים על המשימה .בסופה של כל משימה  עליהם להגיע למספר מסוים . בסופן של כל המשימות על החניכים יהיה להרכיב מס' קוד שיוביל אותם אל פרס . מטרת הפעילות היא לעורר מוטיבציה ללמידת הנושא וכן לגבש את הקבוצה . אני מקווה שהפעילות תשיג מטרות אלה, כמו כן מקווה בהמשך להעלות סרטון המתעד את הפעילות .   

הנה קישור QR .... הפעילו את הסמארטפונים ותגיעו למחולל קודים קל לתפעול  ...מדהים כמה שזה פשוט .
למי שמעוניין להגיע למחולל דרך המחשב הנה הקישור גם כאן
http://goqr.me/

יום שני, 2 בינואר 2012

ביזור ומרכוז סמכויות בין בתי הספר , הרשויות ומשרד החינוך - על פי מאמרו של וולנסקי עמי

  "מיום הקמת המדינה מתקיים מתח בין מגמת החינוך של מערכת החינוך ובין מגמות לביזורה. באינטראקציה הזו שלשה משתתפים: משרד החינוך , הרשויות המקומיות  ובתי הספר " . (ע.וולנסקי)
המאמר מביא  את תמונת המצב על המאבק בין השלטון המרכזי שמעוניין לשמר את מעמדו הריכוזי למול הרשויות המקומיות ובתי הספר המנסים לבזר ריכוזיות זו. המאמר  סורק את   האינטראקציה הזו, מקום המדינה ועד סוף שנות ה90  .
חוק חינוך חובה הכניס את  רוב ילדי ישראל למערכת החינוך הממלכתית. הרצון בשוויון   ובצמצום הפערים ,הוביל  להעצמת ריכוז סמכויות הממשלה.
מעמד של עובדי ההוראה כעובדי מדינה ובהמשך תכניות הלימוד משותפות   מעצימים גם הם את ריכוז  הסמכויות בידי הממשלה .
בשנות ה  70-80 הוקמו ועדות על מנת לבחון כיצד ניתן להגדיל את האוטונומיה  הבית ספרית . ההנחיות שפורסמו על ידי הוועדה נקשרו בתנאים מגבילים אשר לא אפשרו  את יישומה הממשי של האוטונומיה .
שנות ה- 90 הביאו "בשורה" אחרת  – ביזור סמכויות והקמת בתי ספר בניהול עצמי. לצערינו גם בשורה זו  עדיין לא הביא לביזור הסמכויות , בתי ספר בניהול עצמי  כיום נתונים  תחת ביקורת תמידית  בתנאים של המשרד .
אני מסכימה עם עמדות הכותב , אכן בתי הספר כיום נתונים עדיין לביקורת המשרד. ביזור הסמכויות לא יעשה כל עוד משרד החינוך לא משנה גישתו . הפיקוח האינטנסיבי והתנאים הרבים  שמציב משרד החינוך לבתי הספר ולרשויות , מונעים מהם להתפתח , מגבילים את היצירתיות והנכונות של מנהלים להעצים את ביה"ס. מעבר לכך ,אני חושבת  שהתנאים , הרפורמות , הדרישות, הבקשות , לא תואמים תמיד את המציאות , יש בשטח גם מורים חרוצים ומדהימים, יש מנהלים שמוכנים להגדיל ולעשות, המוכנים לתת מעצמם מעבר למה שמתבקש , אך בבואם  לעשות זאת הם נתקלים לעיתים  בבירוקרטיה מיותרת שבדרך כלל מנצחת אותם . הדבר גורם לתסכול של העוסקים במלאכה ומוביל לחוסר מוטיבציה.
אך עם זאת אני חייבת לסיים בנימה אופטימית , אני כמורה  מגיעה לביה"ס ואל התלמידים מתוך תחושת מחוייבות אישית , זהו לא רק  מקום עבודתי . מדובר כאן בעתידם של הילדים שלנו . מנהלת ביה"ס היא  אישיות מדהימה הדוגלת בהעצמת מורים מה שתורם מאוד למוטיבציה שלי כמורה .  לכן למרות גישת המערכת , יש אפשרות   "להגדיל ראש ",אני מוצאת לי את הברירות שלי ואת המקומות בהם אני יכולה להתבטא ,ליצור לשנות ולהצליח ...בדרכי שלי  .

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

החינוך בפינלנד- הטוב ביותר בעולם

בתחילת השבוע שעבר שודרה כתבה בתכנית "המקור" בערוץ 2. הפעם תכנית הביאה כתבת תחקיר על החינוך הפינלנדי . קשה היה להתעלם מההדים שעשתה הכתבה הזו , היא הפכה לנושא הכי מדובר בבית הספר וברחוב .

מסתבר ששם בפינלנד יש להם "נוסחה" למערכת חינוך מוצלחת  המספקת את כל הצדדים: המורים , ההורים, התלמידים.
מיקי רוזנטל , מגיש הכתבה סיכם בדבריו:"ההישגיות מכשילה את המערכת!".
"חינוך להישגיות הוא חינוך של העולם הישן. כי העולם של היום מתנהג כמערכת אחת סגורה, שכל חלקיה תלויים זה בזה. יוצא שחינוך להישגיות אינדיווידואלית, היא מעשה חכם כמו ללמד את יד ימין להערים על יד שמאל.
מחקרים בתחום האינטראקציה בין ילדים מראים כי למידה קבוצתית, תורמת לאווירה חיובית בקבוצה, משפרת את ההערכה העצמית ואת המצוינות האישית!
לכן במקום לחנך לתחרות אישית הישג אמיתי צריך להימדד על-פי השתדלות הילד להשתתף כחלק פעיל בחברה, לעזור לה ולפעול למענה."

אני מסכימה עם דבריו של רוזנטל  אך כאשר מדברים על יישום  , נראה כי הדרך עוד ארוכה .
הכתבה מרתקת , היא מציגה מודל שבהחלט אפשר ללמוד ממנו ולקחת  דוגמא , החל מהכשרת סגל ההוראה , דרכי הוראה , סדרי עדיפיות של המערכת , חינוך לערכים ועוד...
עם זאת צריך לבצע התאמות לרוח הישראלית , למנטאליות,לצרכים ולמשאבים....


יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

בעקבות מאמרו של פרופסור וולנסקי - על הסטנדרטים במערכת החינוך והמחיר שהם גובים .

מאמר זה סוקר את תנועות הסטנדרטים  במערכת החינוך ומקורותיה . המאמר מתמקד בארה"ב ובאנגליה . פרופ' וולנסקי  בוחן את הסיבות ,המניעים  וההשפעות שהביאו את מערכות החינוך להשתמש בהצבת הסטנדרטים .
תומכי  גישת הסטנדרטים טוענים כי  הצבתם של סטנדרטים יוצרים סוג של מחויבות  מערכתית לעמוד בהישגים הנדרשים.  מערכת הסטנדרטים  שימשה בין היתר מקור השוואה בין מוסדות שונים לאורך זמן.
בהמשך עוסק המאמר  במחלוקת שהתעוררה בעקבות הסטנדרניזציה , וולנסקי  משווה בין מספר מדינות, תוך הדגשת המחיר הפדגוגי שמשלמת מערכת  החינוך כתוצאה מהשימוש בסטנדרטים , הוא מדבר בעיקר על רמת ההישגים הירודה של התלמידים.
מסקנות המאמר מספרות כי המתנגדים לסטנדרטים אינם מתנגדים לסטנדרטים עצמם  אלא לדרך שבה הסטנדרניזציה יושמה: העמיסה על המורים והורידה מוטיבציה של תלמידים.
המסקנות מדברות גם על תחושת החיוניות של המורה כהכרחית.  ההכרה בכוחו של המורה היא המאפשרת את השינוי .
אני בהחלט מסכימה עם המסקנות שמעלה פרופ' וולנסקי במאמר ובעיקר עם כך שיש להכיר בכוחו של המורה בכדי לאפשר שינוי . השינוי לא יוכל להתחולל ללא  המרצת המחוללים  , אי אפשר להתעלם  ממייצרי הכוח – המורים עצמם .  גם אני בהחלט חושבת שאם אין הרמוניה, אמונה משותפת ושביעות רצון אז המורה פועל מתוך כורח ולא מתוך רצון . יש לנו המורים  קול  שאינו נשמע , לעיתים נדמה כי אפילו  הנציגים שלנו לא כל כך רוצים שנשמיע אותו . הם מכסים אותו בהדים של  תשועת סרק על רפורמות וחידושים. אין  שיתוף פעולה אמיתי עם המורים , בעיקר הטלת מטלות ודרישות, שלעיתים אינן מבוססות מציאות.
אינני חושבת שהצבת סטנדרטים היא  לגמרי  טעות , אך לצד הסטנדרטים או לפניהם יש   להתייחס לדינמיות הקיימת בשטח הן מבחינת הוראה והן מבחינת למידה .   אי אפשר לדרוש  הישג דומה משני ילדים השונים במהותם ,בעיקר מבחינה קוגניטיבית . הסטנדרטים מעמידים את המורים לעיתים במקומות לא רציונאליים, כאשר מאלצים אותם לשפר הישגים ולהגיע לממוצע כיתתי שאינו תואם את המציאות של הרכב התלמידים בכיתה. מקווה שמתי שהוא , יהיה מי שיבין שהתשובות נמצאות הרבה יותר קרוב ממה שנראה לנו.
למאמרו של פרופסור וולנסקי עמי לחץ כאן

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

על הבלוג הכיתתי שלי

שלום,
הפעם אני רוצה לשתף אתכם בתהליך למידה תקשובי שאני עורכת בכיתתי.
 באחד הפוסטים  הבטחתי שאני חייבת לפתוח בלוג כיתתי , הבטחתי וקיימתי . אני מלמדת בכיתה ה' בבית ספר יסודי ברמלה ,  כחלק מתהליך הוראת השפה העברית פתחנו בלוג כיתתי בו התלמידים מעלים את המלצותיהם /חוות דעתם על פרטי קריאה שונים .

כתיבת הבלוג בעלת יתרונות מובהקים , הראשון שבהם הוא יתרון לימודי :התלמידים לומדים בכיתה את רזי הכתיבה עפ"י מבנה, לשון ותוכן . הם מגישים את תוצרי הכתיבה שלהם ואז מתחיל תהליך הטיוט, הם מגישים טיוטה ראשונית לאחר בדיקה והערות  , הם כותבים טיוטה נוספת , וכן הלאה , כאשר התוצר מוכן הוא עולה  כרשומה לבלוג .  אין ספק שתהליך הלמידה הוא יעיל ומשמעותי .
כמו כן הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .

היתרון השני הוא  הגברת מוטיבציה : סוף סוף לתלמידים יש במה ראויה  לתוצרים שלהם  , התוצרים אינם נשארים במחברת  אלא מוצגים בבלוג  ופתוחים לקבלת תגובות . באתר הבית ספרי יש קישור לבלוג, כך שכל תלמידי ביה"ס חשופים לבלוג  וכמובן שגם ההורים . אין מילים לתאר את המוטיבציה שהעניין  מחולל בתלמידים . הם לא מפסיקים לשאול האם כבר בדקתי את הטיוטה האחרונה שלהם  , הם מחכים בהתלהבות להערות , מתקנים ומדקדקים בכתיבתם על מנת שאעלה את תוצריהם לאויר .

מעבר ליתרון המוטיבציה והלמידה יש את החיבור לעולמם של הילדים , הבלוג הוא במה להבעת  דעתם האישית על פרטי הקריאה שהם אוהבים .
פרסום העבודות שלהם ברשת   גורם לכך שהמידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך . המשימות אינן נעשות רק בשביל הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי , היא  הופכת למשמעותית ....

מיותר לציין שגם אני נלהבת מאוד  מהתהליך ומהתוצרים , תגובות התלמידים מחזקות אותי  וגורמות לי להמשיך הלאה , לנסות דברים חדשים ומאתגרים...

קישור לבלוג הכיתתי שלי - יומן קריאה כיתה ה'2 בי"ס בן גוריון רמלה

מטרת הבלוג הכיתתי לחץ כאן

קישור לרשומה קודמת שלי - הבלוג כסביבת למידה

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

מאמרו של תומס ג' סרג'ובאני על השינוים במערכת החינוך

במאמרו זה{למאמר לחץ כאן } מדבר תומס סרג'ובאני  על הדרכים  לשינוי המיוחל  במערכת החינוך ו בבתי הספר. הוא  מספר שכל הזמן מנסים לחולל שינויים בבתי הספר אך לא תמיד הדבר מחזיק מעמד. מכאן נשאלת השאלה מה הדרך הנכונה לחולל שינוי ? הוא מחלק את מחוללי השינוי לשלשה קטגוריות { מכנה אותם נופי חשיבה } : ארגון , שוק וקהילה . 
1.ארגון בירוקרטי – השינוי יתבצע על ידי מתן הוראות , דרישות וכללים , מבוקר ע"י פיקוח חיצוני . השינוי יערך באופן רציונאלי אחיד ויעיל . לצד החוקים והכללים החדשים יהיו עונשים על מנת לוודא שההוראות יבוצעו. המורה  פועל באופן מאולץ על מנת להימנע מסנקציות .
ארגון אישי – המרצת השינוי מתבססת על אשיותם של המורים וסגנון מנהיגותם  וכן על תאוריות הנעה מבוססות צרכים . המורה פועל על מנת לספק צרכיו באופן די מאולץ .
2.שוק -  השינוי יעשה בעקבות תחרות תמריצים ובחירה אישית . השינוי רציונאלי  ומאולץ הוא נעשה באמצעות אינטרסים אישיים .
3.קהילה – מתחלק ל שלושה  כוחות שינוי : מקצועיים, תרבותיים ודמוקרטיים. ההשלכות של  השינויים הללו הם המועילים ביותר, המורים מפנימים את הנורמות שמחייבות שינוי . מעורבות אישית, אתיקה  וערכים  באים לידי ביטוי בקטגוריה זו .
אם כך מה ממחוללי השינויים הנ"ל הוא האפקטיבי ביותר  לבתי הספר ?  המסקנות שעולות מהמאמר הם, כי מה שמחולל בבתי הספר שינויים מהירים אלה שינויים המבוססים על הדרך הארגונית או בדרך השוק אך אלה גם שינויים שאינם מחזיקים לאורך זמן . אם השאלות הן "מה ישפיע על בית הספר לטווח הארוך ?" או "מה יחולל בבית הספר שינוי עמוק?" הרי תשובה היא  כוחות שינוי המבוססים על תפיסה שרואה בבית ספר כקהילה " . {ת.סרג'ובאני}
אני חושבת שמניסיוני הדל כמורה במערכת רוב  השינויים שניסו לעשות עד היום במערכת  לא היו אלא תמריצים שנועדו להפיק תועלת מערכתית שאינה באה בהלימה עם צרכי ההוראה האישיים של כל מורה  . כאשר מדובר בשינויים  בתוך המערכת אין אפשרות לערוך אותם ללא שיתוף המורים {כולם } בתהליך . לא זוכרת שנשאלתי אי פעם מהם הצרכים המיוחדים שלי או מהן דעותיי לגבי הליכי השינוי  עתידיים {לדוגמא : לפני רפורמת אופק חדש } . המורים בשטח יודעים יותר טוב מכל אחד אחר מהם הצעדים שצריכים להיעשות בכדי לחולל את השינוי המיוחל, אין השינוי יכול להתאים לכלל המורים כפי שדרך הוראה מסויימת אינה מתאימה לכלל התלמידים . וייתכן ששינויים שמתאימים היום למורה עם כיתה אחת , לא יתאימו בשנה אחרת . אי אפשר להיתמך רק מערך שינויים אחד אלא יש צורך במערך דינאמי המאפשר למורה  לסמן את צרכיו ואת תפיסותיו בנושא.
מאמרו של תומס ג' סרג'ובאני "ארגון ,שוק וקהילה , אסטרטגיות שינוי..."

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

"שוב ושוב חוזרת הרפורמה" - לארי קיובן

באחד הקורסים במכללה הזדמן לי לקרא את מאמרו של לארי קיובן  {למאמר לחץ כאן}  . מאמר זה עוסק ברפורמות החוזרות ונשנות בבתי הספר  ובנסיבות לכישלונן  .  במאמר מוצגים שלוש דוגמאות של רפורמות שהתרחשו בבתי ספר שונים  וטיעונים של חוקרים בעניין  . בהמשך מביא הכותב מס' קריטריונים שצריכים להילקח חשבון ,כאשר מדברים על רפורמות: 1.  כיתת הלימוד: גישת המורה במרכז.2 תכניות לימודים: התכנית האקדמית והתכנית המעשית3. .ריכוז וביזור של הסמכות

הדיון בשאלה: " מדוע הרפורמות חוזרות  על עצמן שוב ושוב ?"  מביא בעצם הסברים שונים  בשלשה תחומים :הסבר רציונאלי, הסבר בתחום הפוליטי , והסבר בתחום הארגוני.

נקודה חשובה   במאמר  היא:" שמעט מאוד רפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה אכן חצו  את סף הכיתה ונשארו בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי."

המאמר הביא אותי לחשוב על הרפורמה המיושמת  כיום במערכת החינוך בישראל : "אופק חדש" – האם רפורמה  זו תביא לידי השינוי ?  לאור קריאת  המאמר אני חושבת שגם  הרפורמה הנוכחית  חוזרת על טעויות עבר .  בהיבט הרציונאלי ניתן לזהות את   אפקט המטוטלת כפי שמתאר קיובן במאמרו , שוב חזרה על דפוסים דומים שהתרחשו בעבר  כמו עם ועדת דו"ח דוברת". היבטים פוליטיים כלכליים תופסים את מקומם של של שיקולים עניינים ורלוונטיים . בתחום המוסדי ניתן לקבוע כי קיים פער בין קובעי המדיניות לבין ההוראה בכיתות . קובעי  המדיניות רחוקים מהנעשה בשטח ולא כל השינויים תקפים ומועילים . 
בנוסף על כך אנו חיים במאה ה21 , המאה אותה אנו מכנים  כעת "העידן הטכנולוגי" , השינויים ברפורמה הנוכחית אינם מביאים לידי ביטוי {עדיין} את הפן הטכנולוגי החדשני שהעולם צועד לקראתו .


לעניות לדעתי  אין פתרון יחיד ומיוחד . על מנת  להגיע לשינוי המיוחל יש לבחון  היטב את עצמינו לאור  הטעויות שנעשו בעבר , לחקור באמת ולעומק את המצב הנוכחי בשלל התחומים:  ההוראתי, הפדגוגי,התוכני, הפיסי , המנטאלי של התלמידים המורים , ההנהלה , הקהילה ועוד ...   עלינו לנסות להשתפר ולהתאים את עצמינו עד כמה שאפשר לעידן החדש מבלי להיתלות בשינוי הרדיקאלי שאמור להגיע  עם ה"רפורמה" .

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

חוזרת אליכם...


היי ,

עבר זמן מה מאז כתבתי את הרשומה האחרונה שלי , אני חייבת להתוודות , כי אמנם כתיבת הבלוג היא חלק מפרוייקט הגמר שלי , אך היא גורמת לי סוג של הנאה , סוג של מטה חשיבה על מה שאני עוברת בתחום לימודי לתואר . עם כל הקושי המצפה לנו בסמסטר הקרוב זה החלק של העבודה שאני שמחה לחזור אליו.

לפני שאמשיך ,אעדכן אתכם במצבי כעת : אני עובדת בבית הספר כעת עם מחשב למרות כל הקשיים שקמים בדרך. בקרוב מתקינים לי מקרן קבוע בכיתה אבל עד אז אני מסתפקת במקרן הנייד , בית הספר עובד עם אופק ו"אלנט" במתמטיקה ואנגלית .  בשאר הנושאים המחשב נמצא בכיתה ומספק לנו את המידע /ההמחשות הנוספים ,כאשר יש צורך. זה עדיין לא  מתוקשב  ברמה הנדרשת אבל בהחלט אני בתחילת הדרך והשינוי מורגש  באוויר .

בעוד אני עוסקת בכתיבת הפוסט אני נתקלת בכתבה ישנה מאוד  מאולפן שישי בה  יאיר לפיד מציג את כיתת העתיד אי אפשר לראות את הכתבה ולא לקנא ...,   "עת הדעת"  מאפשרים את הקסם .... לכתבה לחץ כאן

מתחילים סימסטר אחרון ,  בין הלימודים , העבודה , הבית , הילדים .... אני אמשיך לעדכן ולכתוב מה חדש ומה  שמעניין ...



http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-106aee3744e5521004.htm

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

חזרה ללימודים....

לאחר שנה שלמה של התנתקות מההוויה הבית ספרית ושקיעה בלימודים ועניינים שונים , חזרתי לבית הספר עם כוחות מחודשים  ומוטיבציה תקשובית , עם זאת ליוותה אותי גם תחושה מעורבת של התרגשות מהולה בחשש, ההתרגשות כמובן טבעית ומוכרת ולאחר מס' דקות  בכיתה מתחלפת בתחושה של עשייה והשגת יעדים .
בעניין החשש ,עיקרו היה בנושא התקשוב . הגעתי עם הרבה רצון להתחיל בעבודה מתוקשבת ,הכנתי מצגת  דינמית המשלבת בתוכה את כל משימות היום ,  הגעתי לבית הספר יום קודם ,בדקתי שהכל עובד והברקו תקין , מתכוננת לאפס תקלות , אכן התחיל היום  המצגת הופעלה מראש , התלמידים היו נרגשים ,אך התקלות לא אחרו להגיע ....  האינטרנט לא עבד , לא כל מה שתכננתי "הועלה לאויר" ,  המון עניינים מנהליים וטקס שארך כמעט שיעור שלם גזלו המון זמן .
כבר  במהלך הימים הראשונים  החל המרדף אחר המטרות והמטלות , כל הזמן שאלתי את עצמי ,איך  אספיק?
 יכולתי  לוותר , להרים ידיים, לומר לעצמי , זה חסר סיכוי (יכול היה  להיות מאוד נוח) אך המצב כרגע הוא שאין דרך להמנע  מכך , זה כלכך בוער שזה חייב להתבצע , מעבר לכך, אני רוצה את זה !  אין מצב שאני מוותרת בכזו קלות. 
כבר ביום השני ללימודים דאגתי שהאינטרנט יהיה  שוב זמין בכיתתי  , השתמשתי כמובן במצגת שהכנתי (אם כי באופן חלקי ...)
מחר אעביר שיעור על המחאה החברתית .  אני שואלת ,כשיש  אינסוף תיעוד  בנושא  אקטואלי שכזה ,איך אפשר ללמד ללא תמונות וקטעים מהחדשות ? התלמידים מתלהבים מהמדיה משתפים  פעולה , נהנים ולומדים.
שיעורים   שכאלה לא מרגשים  רק את התלמידים אלא גם את מי שעומד מאחוריהם , כמו גלגל שיניים שמתחיל לנוע  ומניע איתו  את כל הגלגלים האחרים ....מחכה בקוצר רוח לשיעור מחר ....
 לסיכום אומר שאני  צועדת לקראת המחר בצעדים  קטנים  אך מביטה קדימה , יש נכונות לא רק שלי אלא גם  של  ההנהלה והצוות .... כמובן שתמיד יהיו תקלות בדרך אבל  מאמינה שבסוף ניישר קו...

יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

יאיר לפיד במאמר נוסף

יאיר לפיד במאמר נוסף בנושא חינוך  , הפעם מתייחס גם לצורך בתקשוב . למאמר לחץ כאן
זו לא הפעם הראשונה שאני מתייחסת בפוסט שלי לדבריו של יאיר לפיד , רבות הפעמים שבהם אני נתקלת במאמריו המותירים בי  רושם ,תהיות  ותחושות מעורבות.
המאמר הפעם עוסק באופן ישיר בענייננו , הוא מזכיר במאמרו את הצורך בשינוי וביצירתיות במערכת החינוך אך יותר מכל , את הצורך להתבוננן בילדנו ולבחון את הצרכים מחדש . "אנחנו עסוקים כל כך בלימוד מקצועות שהיו רלוונטים אתמול שלא נשאר לנו זמן בשביל המחר "{לפיד, 2011}.
משפט נוסף שכתב לפיד במאמרו גרם לי  לרצות לצעוק : "אגב אתם יודעים שהשנה כל תלמיד שיכנס לכיתה יקבל טאבלט שעליו כל סיפרי הלימוד שלו? זה יעלה בערך 500 ש"ח , פחות ממה שעולים הספרים עצמם וזה הרבה יותר נוח ונגיש - ובעיקר -מתאים לעולם שבו הם חיים . אה , סליחה ,זה לא יקרה פה , אלא בדרום קוריאה . "
תגידו לי אתם ,האם זה בלתי אפשרי בישראל  ? אולי לא טאבלט אבל לפחות מחשבים ניידים קטנים שהעלות  שלהם נמוכה ובהשתתפות ההורים {כמובן במקום הוצאות על ספרי לימוד מדי שנה} היא באמת  עולה פחות גם למערכת וגם להורים וסוף סוף רלוונטית מאוד למאה ה21 .  אני חושבת שזה בהחלט  אפשרי .....אם רק רוצים ..... מה אתם חושבים ?

לפיד יאיר , עיתון הארץ , 26.08.2011 בשביל מי אתם שולחים את הילדים לבית הספר  בשבוע הבא ? בשבילם או בישבילכם?

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

על הבלוג כסביבת למידה

הפוסט  האחרון שלי עסק בפייסבוק כסביבת למידה , הדבר הביא אותי לחשוב על הבלוג  שלי שגם הוא משמש כסביבת למידה , הבלוג משמש בעבורי כלי ללמידה  עצמית ולרפלקציה   משמעותית על תהליכי למידה  .  לאחרונה נחשפתי  לבלוג  הכיתתי המשמש ככלי בהוראה המתוקשבת . בשונה מהפייסבוק אשר נועד יותר לניהול דיונים , הבלוג מהווה קרקע נהדרת לשיתוף תוצרי למידה . "השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית." כך נכתב על בלוג הלמידה בפורטל מס"ע. 
אני חייבת לציין שמעבר להיותו סביבת למידה  מתוקשבת ,הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .
מעבר לכך העבודה "מתפרסמת"  ברשת , המידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך  ,בעיקר עבור התלמידים. המשימות אינן נעשות רק בשביל המורה / הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי ,היא  הופכת למשמעותית ....
לאחר הניסיון שלי בכתיבת בלוג כסטודנטית  אין ספק שאשתמש בבלוג  כסביבת למידה  ,בעיקר בכדי לקדם תהליכי כתיבה  אצל תלמידי ...
דוגמא לבלוג כיתתי לחץ כאן
פורטל מס"ע על הבלוג הכיתתי לחץ כאן

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

פייסבוק כסביבת למידה?

בתחילה זה נשמע קצת מוזר. הרי פייסבוק היא רשת חברתית  שבה אנחנו מבלים  בשעות הפנאי , משתפים בחוויות ,תמונות והגיגים הקשורים לחיינו האישיים ומשתפים בחוויות האישיות של חברינו  ,משחקים במשחקי הרשת המשותפים , שאלונים , סקרים , וכו...  בעיקר עניינים חברתיים.

בפייסבוק מילת המפתח היא שיתוף ...  כשמדברים על חינוך והוראה ,עולה השאלה כיצד  מתאפשרת למידה בסביבה כזו?
ובכן  פשוט מאוד . פותחים קבוצת לימוד .
קבוצה מיועדת רק לחברי הכיתה ולנוגעים בדבר , לא כל אחד יכול להצטרף לקבוצה כך שהיא הופכת    לסגורה . המורה / המרצה מעלה שאלות לדיון ,והחברים בקבוצה מוזמנים לכתוב את דעותיהם ולהגיב על דברי החברים . גם משימות ועבודות  עולות לאויר  ואנו חשופים ללמוד ולסייע לחברינו .
מתוך נסיון  בלמידה שכזו  אני חייבת לומר שהלמידה הפכה לחוויתית  במיוחד  ,הייתה לי האפשרות לראות את כל קשת התגובות של חברי ,לעבד את  כל המידע וללמוד הרבה יותר  בתחום . הדיונים הפכו ללמידה עצמה ונעשו ברמה אקדמית  איכותית  ומעניינת להפליא .
מעבר לחוויה יש יתרון גדול לנגישות : המידע שזורם בתחום הנלמד , מאוגד כולו בתוך הקבוצה .
שאלה נוספת שעולה היא ,האם למידה בסביבה זו  פוגמת  בכללי האתיקה של המורה ? דהיינו  האם המורה לא חושף   את פרטיו  החברתיים /האישיים  לתלמידיו?  ובכן התשובה היא לא .
מכיוון שחברות בקבוצה לא הופכת את המורה או משתתפים אחרים לחברים שלנו בפייסבוק  אלא רק חברים לקבוצה ספציפית זו .
לסיכום אומר כי אני  בעד למידה שיתופית בפייסבוק : חדשנות , פדגוגיה , חוויה , שיתוף , למידה , דיונים  איכותיים,  מענה מהיר של המורה / מרצה .....כל אלה  הפכו  את הלמידה  שלי לאחרת ומעניינת  הרבה יותר.

יום שישי, 29 ביולי 2011

בעקבות....תכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם שלי אני רואה לנכון  להתייחס להרצאתו של מר  רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך . השבוע נוכחתי בהרצאה בה הוצגה  בפנינו מפרט תוכנית התקשוב של מדינת ישראל . היה מאוד חשוב בעיני כמורה לשמוע על התכנית בצורה מפורטת מפי מי שמייצג אותה .  במהלך ההרצאה עלו הרבה שאלות ותהיות שעל חלקן קיבלנו מענה  וחלקן עדיין נשארו בגדר תהיה. אני שואלת את עצמי: האם אני חייבת לקבל תשובות לכל השאלות ? האם מבלי תשובות אי אפשר להתחיל לעבוד בצורה מתוקשבת  ?
ובכן , אני חושבת שאת שאר  התשובות אני אוכל  למצוא בדרך ... אבל בכדי למצוא אותן  עלי  להתחיל ללכת  בכיוון הנכון . התכנית כנראה תתחיל לפעול השנה בבית הספר , כולי נרגשת להתחיל לעבוד בגישה מתוקשבת  ולא משנה לי איך!  אני בטוח אמצא לי תשובות בדרך .....
לאחר ששמעתי את הדברים של מר דיין אני חושבת  שבכל זאת , התכנית הנוכחית נבנתה לאחר הפקת לקחים מתוכניות קודמות שנכשלו ונראה כי  המתווה ברור וריאלי,   למרות הביקורות צריך לתת לה הזדמנות ....

יום חמישי, 21 ביולי 2011

תכנית התקשוב הלאומית של ישראל


באחד השיעורים ,  עסקנו  לאחרונה בתכניות תקשוב לאומיות בעולם , כעת לאחר התבוננות בתכניות של העולם וניתוח התכנית של ארה"ב  נחשפתי  לתכנית של מדינת ישראל , נתבקשנו לכתוב את דעותינו  בעניין.
 אני מבינה שיש תכנית, אסופה של יעדים ומטרות מנוסחים כל כך יפה. ברור לנו  מה  צריך שיקרה .....אבל בשום צורה לא מדברים על האיך ...ולאן רוצים להגיע ברמה היישומית?  מה באמת עושה המדינה על מנת למנף את הנושא הזה? התכנית  נכתבה על פי כל הכללים  הראויים לכתיבת תכניות לימודים אך מתעלמת מהמצב הנוכחי בשטח .  חסר המידע:  מה עושים  באופן המיידי על מנת ליישם יעדים ומטרות אלה .
התכנית מיועדת למורים : כיצד מורה אמור לעמוד ביעדים אלה ללא תמיכה מלאה של המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת הכשרה מקצועית ? אילו הצעות יכולה לתת התכנית למורים  חסרי הכשרה טכנולוגית ? אילו הצעות מביאה התכנית למורים בעלי הכשרה טכנולוגית אך חסרי כלים טכנולוגים?  יותר מכך,  מה היא מציעה  למורים בעלי הכשרה וגם כלים ? שוב פעם יעדים שצריך לסמן עליהם וי , שוב אותה תבנית  שבאה למדוד אותנו . ואנחנו אמורים לרוץ אחרי "כתבי הקודש "  וליישם כל מטרה או יעד שנכתבו שם .
שלא תבינו אותי לא נכון ,אני לא נגד תכנית אבל קיים  צורך עצום שלנו המורים לכך שסוף סוף יראו אותנו  בהתמודדות האמיתית  בשטח  .  הדבר לא בא לידי ביטוי בתכנית .
עם זאת  , אני לא חושבת  שזה בלתי אפשרי מבחינתי  כמורה , המוטיבציה שלי בשמים  ואני לא אוותר על האפשרות שלי לחדש  ולרעננן סוף סוף את דרכי ההוראה שלי בצורה משמעותית . אבל אני עושה זאת לבד, מבלי לקבל תמיכה מלאה או מענה ראוי  ,אלא רק מתוך רצון עמוק  לשנות ....

יום רביעי, 13 ביולי 2011

לא כל הנוצץ זהב

בשיעור האחרון ב"הערכת טכנולוגיות למידה" - ד"ר אייל ליאת, היינו צריכים לנתח סרטון למידה כלשהו ולהביע דעתינו על איכותו ותוכנו ...
הדבר הביא אותי לחשוב על בחירתינו בחומרי למידה ראויים ללמידה . הרשת כולה מוצפת בחומרי למידה שונים ומגוונים מדפי עבודה לשיעורים פרונטליים, דרך מצגות שונות, ועד לשיעורים מתוקשבים ...{כמובן שיש  אין סוף דוגמאות שאין טעם להרחיב עליהן כאן . אתם בטח מכירים טוב ממני .}. לעיתים אנו נוטים "להתלהב" מקובץ מסויים מסרטון יפה או מצגת מקסים, אנחנו כל כך נלהבים להשתמש בו וממהרים להציג  אותו בפני התלמידים מבלי להעמיק בחשיבה .
כאן הייתי רוצה לעורר מס' נקודות למחשבה שיסייעו לנו בבחירה :
זמן -מהו אורך הקובץ? כמה זמן הוא גוזל מהשיעור?
איכות תוכן- האם הוא מתאים לאוכלוסיית הגיל? האם ראוי להשתמש בו בפני תלמידים{חינוכי/ לא חינוכי}? מהו המסר?מה המטרה שלי בהצגת הקובץ? אוצר מילים .
איכות טכנולוגית - רזולוציה /קול / שיהיו ברורים ומובנים - האם יש הפרעות ברקע שעלולות להסיח את הקשב לעניין אחר?
רלוונטיות - האם זה מתאים לתוכן הנלמד? האם זה מתאים לתלמידים ?האם זה אקטואלי ?
אפקטיביות - מה התועלת ? מה אני יכולה להפיק מהקובץ למען השגת המטרות של השיעור ? כיצד אשתמש בקובץ זה ביעילות על מנת לממש את הלמידה  האולטימטיבית?
לסיכום אומר כי "לא כל הנוצץ זהב" ,
בבואנו להשתמש בקובץ מסויים ששמחנו למצוא  ברשת  אל לנו למהר ולהציג אותו בשיעור .
 עלינו לבדוק,  להפעיל שיקול דעת  והערכה מחושבת ,ממקום של ידע פדגוגי וחינוכי האמור לבוא לידי ביטוי  בדיוק במקום זה.

יום רביעי, 6 ביולי 2011

הלוח האינטר אקטיבי


"הלוח האינטראקטיבי {הנפוץ בשמו :"הלח החכם } מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב , והופכם לכלי אחד המשלב את יכולתיהם של השניים... הלוח מעניק הן למורים והן לתלמידים גישה מיידית ליישומים  במחשב ובאינטרנט ...הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה- הוראה אינטראקטיביות "{י.עשת,א.כספי,2010}.

הלוחהאינטראקטיבי  אכן מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת ,אך נשאלת השאלה  האם הוא משפר את אסטרטגיות ההוראה-  למידה ?  האם בעקבות  השימוש בו יוכלו התלמידים לשפר את ההישגים/ הפוטנציאל שלהם  ?
ובכן, התשובה  אינה  חד משמעית  , לדעתי הלוח החכם יביא תועלת למורים בכדי לשפר את אסטרטגיות ההוראה שלהם :יגוון ,יוסיף היבטים שונים וחדשניים  לשיעור ואף יתן מענה חלקי לשונות בין התלמידים . זאת בתנאי שישכיל המורה להבין את הצורך בשינוי . אך האם יהה כך גם לגבי שיפור דרכי הלמידה של  הלומדים ? בעניין זה אני  חלוקה בדעתי, מצד אחד אין ספק כי הלוח ייצור עניין בשיעור ,יעורר את התלמידים להתבוננן בלוח ובייצוג החדשני  של חומר הלמידה . מצד שני ,  דרכי הלמידה חייבות להתבסס גם על חשיבה מסדר גבוה ,על יכולת הבעה ועל יישום  של החומר הנלמד. לשם כך לא די  בכפתורי לחיצה כמו בשעשועוני טריוויה .
לסיכום, אני בהחלט חושבת שהלוח החכם יתרום לתהליכי הוראה למידה  . עם כניסתו למערכת הוא יהווה פלטפורמה נהדרת לתחילתו של עידן התקשוב.אני אשמח מאוד אם בכיתתי יוצב הלוח החכם,  אך לא די בכך . הלוח החכם הוא עדיין רק לוח!  יותר יפה , יותר מעניין , יותר אנטראקטיבי אבל עדיין רק לוח, שבעזרתו נציג את חומר הלמידה . עלינו  להבין כי חשוב לגרום לתלמידים לחשוב , לחקור, לדמיין, להביע וליצור  בכוחות עצמם .   תפקידו של המורה הוא לשלב את יישומי הלוח ולהשתמש בם  כ"מקפצה"  ללמידה האמיתית.
נ.ב
לא כך תהה דעתי  שישולב מחשב נייד {לכל תלמיד }המתחבר אל הלוח - כן .....אז הסיפור יהיה לגמרי אחרת......
ביבליוגרפיה
ספר כנס צ'ייס למחקר טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי,  
י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה