" בית ספר בניהול עצמי (SBM - School Based Management) הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. היא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית, שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר" (צ'.יין)
לאור מחקריו הקודמים של כותב המאמר הוא מציע מסגרת ידע חדשה של תהליך פנימי , אשר תביא בסופו של דבר ליישום והתפתחות של בית ספר בניהול עצמי.
בעשור האחרון יישמו מעצבי מדיניות ובתי ספר בתחום החינוך יזמות רבות שנועדו לשפר את תפקוד בית הספר. אך עדיין יש ספק רב אם תפקודם של מורים ובתי ספר יכול לענות על האתגרים ועל הצרכים של המאה החדשה. ברחבי העולם מתרחש כיום תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים, העולם הופך במהירות לכפר גלובלי. שינוי פרדיגמה בתחום החינוך פורץ ועולה. לדברי צ'נג ,הפרדיגמה צריכה להשתנות מ- פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות, תלויות הקשר אצל התלמידים ,ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית. ואת התהליך המשולש (דהיינו, גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך.
משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. בהמשך עורך הכותב השוואה בין פרידגמת המשולש החדשה שהוא מציע למול פרדיגמת מסורתית בעלת זיקה למקום. בסופו של דבר טוען כי החזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי פרדיגמה - מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד, בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.
לדעתי עד היום בתי ספר שעברו לניהול עצמי עדיין כבולים בריכוזיות של הממשל ,תכניתו של צ'אנג מציגה חזון שמתאים עצמו למאה הנוכחית ומביא רוח רעננה של שינוי. אין ספק כי יישום מלא של תכנית כזו יצעיד את מערכת החינוך למאה ה21 ויוביל את מערכת החינוך לחדשנות המיוחלת . בארצנו יש לקחת בחשבון קשיים רבים ובעיקר את הקושי בביזור הסמכויות של משרד החינוך שיקשה מאוד על הובלת תהליך שכזה. עם זאת אני מאמינה שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לערוך שינויים כמו זה שמיציג כאן צ'אנג .
למאמר לחץ כאן
לאור מחקריו הקודמים של כותב המאמר הוא מציע מסגרת ידע חדשה של תהליך פנימי , אשר תביא בסופו של דבר ליישום והתפתחות של בית ספר בניהול עצמי.
בעשור האחרון יישמו מעצבי מדיניות ובתי ספר בתחום החינוך יזמות רבות שנועדו לשפר את תפקוד בית הספר. אך עדיין יש ספק רב אם תפקודם של מורים ובתי ספר יכול לענות על האתגרים ועל הצרכים של המאה החדשה. ברחבי העולם מתרחש כיום תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים, העולם הופך במהירות לכפר גלובלי. שינוי פרדיגמה בתחום החינוך פורץ ועולה. לדברי צ'נג ,הפרדיגמה צריכה להשתנות מ- פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות, תלויות הקשר אצל התלמידים ,ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית. ואת התהליך המשולש (דהיינו, גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך.
משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. בהמשך עורך הכותב השוואה בין פרידגמת המשולש החדשה שהוא מציע למול פרדיגמת מסורתית בעלת זיקה למקום. בסופו של דבר טוען כי החזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי פרדיגמה - מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד, בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.
לדעתי עד היום בתי ספר שעברו לניהול עצמי עדיין כבולים בריכוזיות של הממשל ,תכניתו של צ'אנג מציגה חזון שמתאים עצמו למאה הנוכחית ומביא רוח רעננה של שינוי. אין ספק כי יישום מלא של תכנית כזו יצעיד את מערכת החינוך למאה ה21 ויוביל את מערכת החינוך לחדשנות המיוחלת . בארצנו יש לקחת בחשבון קשיים רבים ובעיקר את הקושי בביזור הסמכויות של משרד החינוך שיקשה מאוד על הובלת תהליך שכזה. עם זאת אני מאמינה שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לערוך שינויים כמו זה שמיציג כאן צ'אנג .
למאמר לחץ כאן
