יום שבת, 31 בדצמבר 2011

החינוך בפינלנד- הטוב ביותר בעולם

בתחילת השבוע שעבר שודרה כתבה בתכנית "המקור" בערוץ 2. הפעם תכנית הביאה כתבת תחקיר על החינוך הפינלנדי . קשה היה להתעלם מההדים שעשתה הכתבה הזו , היא הפכה לנושא הכי מדובר בבית הספר וברחוב .

מסתבר ששם בפינלנד יש להם "נוסחה" למערכת חינוך מוצלחת  המספקת את כל הצדדים: המורים , ההורים, התלמידים.
מיקי רוזנטל , מגיש הכתבה סיכם בדבריו:"ההישגיות מכשילה את המערכת!".
"חינוך להישגיות הוא חינוך של העולם הישן. כי העולם של היום מתנהג כמערכת אחת סגורה, שכל חלקיה תלויים זה בזה. יוצא שחינוך להישגיות אינדיווידואלית, היא מעשה חכם כמו ללמד את יד ימין להערים על יד שמאל.
מחקרים בתחום האינטראקציה בין ילדים מראים כי למידה קבוצתית, תורמת לאווירה חיובית בקבוצה, משפרת את ההערכה העצמית ואת המצוינות האישית!
לכן במקום לחנך לתחרות אישית הישג אמיתי צריך להימדד על-פי השתדלות הילד להשתתף כחלק פעיל בחברה, לעזור לה ולפעול למענה."

אני מסכימה עם דבריו של רוזנטל  אך כאשר מדברים על יישום  , נראה כי הדרך עוד ארוכה .
הכתבה מרתקת , היא מציגה מודל שבהחלט אפשר ללמוד ממנו ולקחת  דוגמא , החל מהכשרת סגל ההוראה , דרכי הוראה , סדרי עדיפיות של המערכת , חינוך לערכים ועוד...
עם זאת צריך לבצע התאמות לרוח הישראלית , למנטאליות,לצרכים ולמשאבים....


יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

בעקבות מאמרו של פרופסור וולנסקי - על הסטנדרטים במערכת החינוך והמחיר שהם גובים .

מאמר זה סוקר את תנועות הסטנדרטים  במערכת החינוך ומקורותיה . המאמר מתמקד בארה"ב ובאנגליה . פרופ' וולנסקי  בוחן את הסיבות ,המניעים  וההשפעות שהביאו את מערכות החינוך להשתמש בהצבת הסטנדרטים .
תומכי  גישת הסטנדרטים טוענים כי  הצבתם של סטנדרטים יוצרים סוג של מחויבות  מערכתית לעמוד בהישגים הנדרשים.  מערכת הסטנדרטים  שימשה בין היתר מקור השוואה בין מוסדות שונים לאורך זמן.
בהמשך עוסק המאמר  במחלוקת שהתעוררה בעקבות הסטנדרניזציה , וולנסקי  משווה בין מספר מדינות, תוך הדגשת המחיר הפדגוגי שמשלמת מערכת  החינוך כתוצאה מהשימוש בסטנדרטים , הוא מדבר בעיקר על רמת ההישגים הירודה של התלמידים.
מסקנות המאמר מספרות כי המתנגדים לסטנדרטים אינם מתנגדים לסטנדרטים עצמם  אלא לדרך שבה הסטנדרניזציה יושמה: העמיסה על המורים והורידה מוטיבציה של תלמידים.
המסקנות מדברות גם על תחושת החיוניות של המורה כהכרחית.  ההכרה בכוחו של המורה היא המאפשרת את השינוי .
אני בהחלט מסכימה עם המסקנות שמעלה פרופ' וולנסקי במאמר ובעיקר עם כך שיש להכיר בכוחו של המורה בכדי לאפשר שינוי . השינוי לא יוכל להתחולל ללא  המרצת המחוללים  , אי אפשר להתעלם  ממייצרי הכוח – המורים עצמם .  גם אני בהחלט חושבת שאם אין הרמוניה, אמונה משותפת ושביעות רצון אז המורה פועל מתוך כורח ולא מתוך רצון . יש לנו המורים  קול  שאינו נשמע , לעיתים נדמה כי אפילו  הנציגים שלנו לא כל כך רוצים שנשמיע אותו . הם מכסים אותו בהדים של  תשועת סרק על רפורמות וחידושים. אין  שיתוף פעולה אמיתי עם המורים , בעיקר הטלת מטלות ודרישות, שלעיתים אינן מבוססות מציאות.
אינני חושבת שהצבת סטנדרטים היא  לגמרי  טעות , אך לצד הסטנדרטים או לפניהם יש   להתייחס לדינמיות הקיימת בשטח הן מבחינת הוראה והן מבחינת למידה .   אי אפשר לדרוש  הישג דומה משני ילדים השונים במהותם ,בעיקר מבחינה קוגניטיבית . הסטנדרטים מעמידים את המורים לעיתים במקומות לא רציונאליים, כאשר מאלצים אותם לשפר הישגים ולהגיע לממוצע כיתתי שאינו תואם את המציאות של הרכב התלמידים בכיתה. מקווה שמתי שהוא , יהיה מי שיבין שהתשובות נמצאות הרבה יותר קרוב ממה שנראה לנו.
למאמרו של פרופסור וולנסקי עמי לחץ כאן

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

על הבלוג הכיתתי שלי

שלום,
הפעם אני רוצה לשתף אתכם בתהליך למידה תקשובי שאני עורכת בכיתתי.
 באחד הפוסטים  הבטחתי שאני חייבת לפתוח בלוג כיתתי , הבטחתי וקיימתי . אני מלמדת בכיתה ה' בבית ספר יסודי ברמלה ,  כחלק מתהליך הוראת השפה העברית פתחנו בלוג כיתתי בו התלמידים מעלים את המלצותיהם /חוות דעתם על פרטי קריאה שונים .

כתיבת הבלוג בעלת יתרונות מובהקים , הראשון שבהם הוא יתרון לימודי :התלמידים לומדים בכיתה את רזי הכתיבה עפ"י מבנה, לשון ותוכן . הם מגישים את תוצרי הכתיבה שלהם ואז מתחיל תהליך הטיוט, הם מגישים טיוטה ראשונית לאחר בדיקה והערות  , הם כותבים טיוטה נוספת , וכן הלאה , כאשר התוצר מוכן הוא עולה  כרשומה לבלוג .  אין ספק שתהליך הלמידה הוא יעיל ומשמעותי .
כמו כן הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .

היתרון השני הוא  הגברת מוטיבציה : סוף סוף לתלמידים יש במה ראויה  לתוצרים שלהם  , התוצרים אינם נשארים במחברת  אלא מוצגים בבלוג  ופתוחים לקבלת תגובות . באתר הבית ספרי יש קישור לבלוג, כך שכל תלמידי ביה"ס חשופים לבלוג  וכמובן שגם ההורים . אין מילים לתאר את המוטיבציה שהעניין  מחולל בתלמידים . הם לא מפסיקים לשאול האם כבר בדקתי את הטיוטה האחרונה שלהם  , הם מחכים בהתלהבות להערות , מתקנים ומדקדקים בכתיבתם על מנת שאעלה את תוצריהם לאויר .

מעבר ליתרון המוטיבציה והלמידה יש את החיבור לעולמם של הילדים , הבלוג הוא במה להבעת  דעתם האישית על פרטי הקריאה שהם אוהבים .
פרסום העבודות שלהם ברשת   גורם לכך שהמידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך . המשימות אינן נעשות רק בשביל הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי , היא  הופכת למשמעותית ....

מיותר לציין שגם אני נלהבת מאוד  מהתהליך ומהתוצרים , תגובות התלמידים מחזקות אותי  וגורמות לי להמשיך הלאה , לנסות דברים חדשים ומאתגרים...

קישור לבלוג הכיתתי שלי - יומן קריאה כיתה ה'2 בי"ס בן גוריון רמלה

מטרת הבלוג הכיתתי לחץ כאן

קישור לרשומה קודמת שלי - הבלוג כסביבת למידה

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

מאמרו של תומס ג' סרג'ובאני על השינוים במערכת החינוך

במאמרו זה{למאמר לחץ כאן } מדבר תומס סרג'ובאני  על הדרכים  לשינוי המיוחל  במערכת החינוך ו בבתי הספר. הוא  מספר שכל הזמן מנסים לחולל שינויים בבתי הספר אך לא תמיד הדבר מחזיק מעמד. מכאן נשאלת השאלה מה הדרך הנכונה לחולל שינוי ? הוא מחלק את מחוללי השינוי לשלשה קטגוריות { מכנה אותם נופי חשיבה } : ארגון , שוק וקהילה . 
1.ארגון בירוקרטי – השינוי יתבצע על ידי מתן הוראות , דרישות וכללים , מבוקר ע"י פיקוח חיצוני . השינוי יערך באופן רציונאלי אחיד ויעיל . לצד החוקים והכללים החדשים יהיו עונשים על מנת לוודא שההוראות יבוצעו. המורה  פועל באופן מאולץ על מנת להימנע מסנקציות .
ארגון אישי – המרצת השינוי מתבססת על אשיותם של המורים וסגנון מנהיגותם  וכן על תאוריות הנעה מבוססות צרכים . המורה פועל על מנת לספק צרכיו באופן די מאולץ .
2.שוק -  השינוי יעשה בעקבות תחרות תמריצים ובחירה אישית . השינוי רציונאלי  ומאולץ הוא נעשה באמצעות אינטרסים אישיים .
3.קהילה – מתחלק ל שלושה  כוחות שינוי : מקצועיים, תרבותיים ודמוקרטיים. ההשלכות של  השינויים הללו הם המועילים ביותר, המורים מפנימים את הנורמות שמחייבות שינוי . מעורבות אישית, אתיקה  וערכים  באים לידי ביטוי בקטגוריה זו .
אם כך מה ממחוללי השינויים הנ"ל הוא האפקטיבי ביותר  לבתי הספר ?  המסקנות שעולות מהמאמר הם, כי מה שמחולל בבתי הספר שינויים מהירים אלה שינויים המבוססים על הדרך הארגונית או בדרך השוק אך אלה גם שינויים שאינם מחזיקים לאורך זמן . אם השאלות הן "מה ישפיע על בית הספר לטווח הארוך ?" או "מה יחולל בבית הספר שינוי עמוק?" הרי תשובה היא  כוחות שינוי המבוססים על תפיסה שרואה בבית ספר כקהילה " . {ת.סרג'ובאני}
אני חושבת שמניסיוני הדל כמורה במערכת רוב  השינויים שניסו לעשות עד היום במערכת  לא היו אלא תמריצים שנועדו להפיק תועלת מערכתית שאינה באה בהלימה עם צרכי ההוראה האישיים של כל מורה  . כאשר מדובר בשינויים  בתוך המערכת אין אפשרות לערוך אותם ללא שיתוף המורים {כולם } בתהליך . לא זוכרת שנשאלתי אי פעם מהם הצרכים המיוחדים שלי או מהן דעותיי לגבי הליכי השינוי  עתידיים {לדוגמא : לפני רפורמת אופק חדש } . המורים בשטח יודעים יותר טוב מכל אחד אחר מהם הצעדים שצריכים להיעשות בכדי לחולל את השינוי המיוחל, אין השינוי יכול להתאים לכלל המורים כפי שדרך הוראה מסויימת אינה מתאימה לכלל התלמידים . וייתכן ששינויים שמתאימים היום למורה עם כיתה אחת , לא יתאימו בשנה אחרת . אי אפשר להיתמך רק מערך שינויים אחד אלא יש צורך במערך דינאמי המאפשר למורה  לסמן את צרכיו ואת תפיסותיו בנושא.
מאמרו של תומס ג' סרג'ובאני "ארגון ,שוק וקהילה , אסטרטגיות שינוי..."

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

"שוב ושוב חוזרת הרפורמה" - לארי קיובן

באחד הקורסים במכללה הזדמן לי לקרא את מאמרו של לארי קיובן  {למאמר לחץ כאן}  . מאמר זה עוסק ברפורמות החוזרות ונשנות בבתי הספר  ובנסיבות לכישלונן  .  במאמר מוצגים שלוש דוגמאות של רפורמות שהתרחשו בבתי ספר שונים  וטיעונים של חוקרים בעניין  . בהמשך מביא הכותב מס' קריטריונים שצריכים להילקח חשבון ,כאשר מדברים על רפורמות: 1.  כיתת הלימוד: גישת המורה במרכז.2 תכניות לימודים: התכנית האקדמית והתכנית המעשית3. .ריכוז וביזור של הסמכות

הדיון בשאלה: " מדוע הרפורמות חוזרות  על עצמן שוב ושוב ?"  מביא בעצם הסברים שונים  בשלשה תחומים :הסבר רציונאלי, הסבר בתחום הפוליטי , והסבר בתחום הארגוני.

נקודה חשובה   במאמר  היא:" שמעט מאוד רפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה אכן חצו  את סף הכיתה ונשארו בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי."

המאמר הביא אותי לחשוב על הרפורמה המיושמת  כיום במערכת החינוך בישראל : "אופק חדש" – האם רפורמה  זו תביא לידי השינוי ?  לאור קריאת  המאמר אני חושבת שגם  הרפורמה הנוכחית  חוזרת על טעויות עבר .  בהיבט הרציונאלי ניתן לזהות את   אפקט המטוטלת כפי שמתאר קיובן במאמרו , שוב חזרה על דפוסים דומים שהתרחשו בעבר  כמו עם ועדת דו"ח דוברת". היבטים פוליטיים כלכליים תופסים את מקומם של של שיקולים עניינים ורלוונטיים . בתחום המוסדי ניתן לקבוע כי קיים פער בין קובעי המדיניות לבין ההוראה בכיתות . קובעי  המדיניות רחוקים מהנעשה בשטח ולא כל השינויים תקפים ומועילים . 
בנוסף על כך אנו חיים במאה ה21 , המאה אותה אנו מכנים  כעת "העידן הטכנולוגי" , השינויים ברפורמה הנוכחית אינם מביאים לידי ביטוי {עדיין} את הפן הטכנולוגי החדשני שהעולם צועד לקראתו .


לעניות לדעתי  אין פתרון יחיד ומיוחד . על מנת  להגיע לשינוי המיוחל יש לבחון  היטב את עצמינו לאור  הטעויות שנעשו בעבר , לחקור באמת ולעומק את המצב הנוכחי בשלל התחומים:  ההוראתי, הפדגוגי,התוכני, הפיסי , המנטאלי של התלמידים המורים , ההנהלה , הקהילה ועוד ...   עלינו לנסות להשתפר ולהתאים את עצמינו עד כמה שאפשר לעידן החדש מבלי להיתלות בשינוי הרדיקאלי שאמור להגיע  עם ה"רפורמה" .

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

חוזרת אליכם...


היי ,

עבר זמן מה מאז כתבתי את הרשומה האחרונה שלי , אני חייבת להתוודות , כי אמנם כתיבת הבלוג היא חלק מפרוייקט הגמר שלי , אך היא גורמת לי סוג של הנאה , סוג של מטה חשיבה על מה שאני עוברת בתחום לימודי לתואר . עם כל הקושי המצפה לנו בסמסטר הקרוב זה החלק של העבודה שאני שמחה לחזור אליו.

לפני שאמשיך ,אעדכן אתכם במצבי כעת : אני עובדת בבית הספר כעת עם מחשב למרות כל הקשיים שקמים בדרך. בקרוב מתקינים לי מקרן קבוע בכיתה אבל עד אז אני מסתפקת במקרן הנייד , בית הספר עובד עם אופק ו"אלנט" במתמטיקה ואנגלית .  בשאר הנושאים המחשב נמצא בכיתה ומספק לנו את המידע /ההמחשות הנוספים ,כאשר יש צורך. זה עדיין לא  מתוקשב  ברמה הנדרשת אבל בהחלט אני בתחילת הדרך והשינוי מורגש  באוויר .

בעוד אני עוסקת בכתיבת הפוסט אני נתקלת בכתבה ישנה מאוד  מאולפן שישי בה  יאיר לפיד מציג את כיתת העתיד אי אפשר לראות את הכתבה ולא לקנא ...,   "עת הדעת"  מאפשרים את הקסם .... לכתבה לחץ כאן

מתחילים סימסטר אחרון ,  בין הלימודים , העבודה , הבית , הילדים .... אני אמשיך לעדכן ולכתוב מה חדש ומה  שמעניין ...



http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-106aee3744e5521004.htm

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

חזרה ללימודים....

לאחר שנה שלמה של התנתקות מההוויה הבית ספרית ושקיעה בלימודים ועניינים שונים , חזרתי לבית הספר עם כוחות מחודשים  ומוטיבציה תקשובית , עם זאת ליוותה אותי גם תחושה מעורבת של התרגשות מהולה בחשש, ההתרגשות כמובן טבעית ומוכרת ולאחר מס' דקות  בכיתה מתחלפת בתחושה של עשייה והשגת יעדים .
בעניין החשש ,עיקרו היה בנושא התקשוב . הגעתי עם הרבה רצון להתחיל בעבודה מתוקשבת ,הכנתי מצגת  דינמית המשלבת בתוכה את כל משימות היום ,  הגעתי לבית הספר יום קודם ,בדקתי שהכל עובד והברקו תקין , מתכוננת לאפס תקלות , אכן התחיל היום  המצגת הופעלה מראש , התלמידים היו נרגשים ,אך התקלות לא אחרו להגיע ....  האינטרנט לא עבד , לא כל מה שתכננתי "הועלה לאויר" ,  המון עניינים מנהליים וטקס שארך כמעט שיעור שלם גזלו המון זמן .
כבר  במהלך הימים הראשונים  החל המרדף אחר המטרות והמטלות , כל הזמן שאלתי את עצמי ,איך  אספיק?
 יכולתי  לוותר , להרים ידיים, לומר לעצמי , זה חסר סיכוי (יכול היה  להיות מאוד נוח) אך המצב כרגע הוא שאין דרך להמנע  מכך , זה כלכך בוער שזה חייב להתבצע , מעבר לכך, אני רוצה את זה !  אין מצב שאני מוותרת בכזו קלות. 
כבר ביום השני ללימודים דאגתי שהאינטרנט יהיה  שוב זמין בכיתתי  , השתמשתי כמובן במצגת שהכנתי (אם כי באופן חלקי ...)
מחר אעביר שיעור על המחאה החברתית .  אני שואלת ,כשיש  אינסוף תיעוד  בנושא  אקטואלי שכזה ,איך אפשר ללמד ללא תמונות וקטעים מהחדשות ? התלמידים מתלהבים מהמדיה משתפים  פעולה , נהנים ולומדים.
שיעורים   שכאלה לא מרגשים  רק את התלמידים אלא גם את מי שעומד מאחוריהם , כמו גלגל שיניים שמתחיל לנוע  ומניע איתו  את כל הגלגלים האחרים ....מחכה בקוצר רוח לשיעור מחר ....
 לסיכום אומר שאני  צועדת לקראת המחר בצעדים  קטנים  אך מביטה קדימה , יש נכונות לא רק שלי אלא גם  של  ההנהלה והצוות .... כמובן שתמיד יהיו תקלות בדרך אבל  מאמינה שבסוף ניישר קו...

יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

יאיר לפיד במאמר נוסף

יאיר לפיד במאמר נוסף בנושא חינוך  , הפעם מתייחס גם לצורך בתקשוב . למאמר לחץ כאן
זו לא הפעם הראשונה שאני מתייחסת בפוסט שלי לדבריו של יאיר לפיד , רבות הפעמים שבהם אני נתקלת במאמריו המותירים בי  רושם ,תהיות  ותחושות מעורבות.
המאמר הפעם עוסק באופן ישיר בענייננו , הוא מזכיר במאמרו את הצורך בשינוי וביצירתיות במערכת החינוך אך יותר מכל , את הצורך להתבוננן בילדנו ולבחון את הצרכים מחדש . "אנחנו עסוקים כל כך בלימוד מקצועות שהיו רלוונטים אתמול שלא נשאר לנו זמן בשביל המחר "{לפיד, 2011}.
משפט נוסף שכתב לפיד במאמרו גרם לי  לרצות לצעוק : "אגב אתם יודעים שהשנה כל תלמיד שיכנס לכיתה יקבל טאבלט שעליו כל סיפרי הלימוד שלו? זה יעלה בערך 500 ש"ח , פחות ממה שעולים הספרים עצמם וזה הרבה יותר נוח ונגיש - ובעיקר -מתאים לעולם שבו הם חיים . אה , סליחה ,זה לא יקרה פה , אלא בדרום קוריאה . "
תגידו לי אתם ,האם זה בלתי אפשרי בישראל  ? אולי לא טאבלט אבל לפחות מחשבים ניידים קטנים שהעלות  שלהם נמוכה ובהשתתפות ההורים {כמובן במקום הוצאות על ספרי לימוד מדי שנה} היא באמת  עולה פחות גם למערכת וגם להורים וסוף סוף רלוונטית מאוד למאה ה21 .  אני חושבת שזה בהחלט  אפשרי .....אם רק רוצים ..... מה אתם חושבים ?

לפיד יאיר , עיתון הארץ , 26.08.2011 בשביל מי אתם שולחים את הילדים לבית הספר  בשבוע הבא ? בשבילם או בישבילכם?

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

על הבלוג כסביבת למידה

הפוסט  האחרון שלי עסק בפייסבוק כסביבת למידה , הדבר הביא אותי לחשוב על הבלוג  שלי שגם הוא משמש כסביבת למידה , הבלוג משמש בעבורי כלי ללמידה  עצמית ולרפלקציה   משמעותית על תהליכי למידה  .  לאחרונה נחשפתי  לבלוג  הכיתתי המשמש ככלי בהוראה המתוקשבת . בשונה מהפייסבוק אשר נועד יותר לניהול דיונים , הבלוג מהווה קרקע נהדרת לשיתוף תוצרי למידה . "השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית." כך נכתב על בלוג הלמידה בפורטל מס"ע
אני חייבת לציין שמעבר להיותו סביבת למידה  מתוקשבת ,הבלוג  מאפשר  ללומדים סוג של מראה המשקפת  את העשייה . לתלמידים יש  את היכולת לבחון  ולהעריך את עבודתם תוך התבוננות  בעבודות חבריהם .
מעבר לכך העבודה "מתפרסמת"  ברשת , המידע שהם מעבדים הופך לידע שיצרו בעצמם . הוא הופך לבעל ערך  ,בעיקר עבור התלמידים. המשימות אינן נעשות רק בשביל המורה / הציון ולכן ההתייחסות אל הלמידה  שונה באופן מהותי ,היא  הופכת למשמעותית ....
לאחר הניסיון שלי בכתיבת בלוג כסטודנטית  אין ספק שאשתמש בבלוג  כסביבת למידה  ,בעיקר בכדי לקדם תהליכי כתיבה  אצל תלמידי ...
דוגמא לבלוג כיתתי לחץ כאן
פורטל מס"ע על הבלוג הכיתתי לחץ כאן

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

פייסבוק כסביבת למידה?

בתחילה זה נשמע קצת מוזר. הרי פייסבוק היא רשת חברתית  שבה אנחנו מבלים  בשעות הפנאי , משתפים בחוויות ,תמונות והגיגים הקשורים לחיינו האישיים ומשתפים בחוויות האישיות של חברינו  ,משחקים במשחקי הרשת המשותפים , שאלונים , סקרים , וכו...  בעיקר עניינים חברתיים.

בפייסבוק מילת המפתח היא שיתוף ...  כשמדברים על חינוך והוראה ,עולה השאלה כיצד  מתאפשרת למידה בסביבה כזו?
ובכן  פשוט מאוד . פותחים קבוצת לימוד .
קבוצה מיועדת רק לחברי הכיתה ולנוגעים בדבר , לא כל אחד יכול להצטרף לקבוצה כך שהיא הופכת    לסגורה . המורה / המרצה מעלה שאלות לדיון ,והחברים בקבוצה מוזמנים לכתוב את דעותיהם ולהגיב על דברי החברים . גם משימות ועבודות  עולות לאויר  ואנו חשופים ללמוד ולסייע לחברינו .
מתוך נסיון  בלמידה שכזו  אני חייבת לומר שהלמידה הפכה לחוויתית  במיוחד  ,הייתה לי האפשרות לראות את כל קשת התגובות של חברי ,לעבד את  כל המידע וללמוד הרבה יותר  בתחום . הדיונים הפכו ללמידה עצמה ונעשו ברמה אקדמית  איכותית  ומעניינת להפליא .
מעבר לחוויה יש יתרון גדול לנגישות : המידע שזורם בתחום הנלמד , מאוגד כולו בתוך הקבוצה .
שאלה נוספת שעולה היא ,האם למידה בסביבה זו  פוגמת  בכללי האתיקה של המורה ? דהיינו  האם המורה לא חושף   את פרטיו  החברתיים /האישיים  לתלמידיו?  ובכן התשובה היא לא .
מכיוון שחברות בקבוצה לא הופכת את המורה או משתתפים אחרים לחברים שלנו בפייסבוק  אלא רק חברים לקבוצה ספציפית זו .
לסיכום אומר כי אני  בעד למידה שיתופית בפייסבוק : חדשנות , פדגוגיה , חוויה , שיתוף , למידה , דיונים  איכותיים,  מענה מהיר של המורה / מרצה .....כל אלה  הפכו  את הלמידה  שלי לאחרת ומעניינת  הרבה יותר.

יום שישי, 29 ביולי 2011

בעקבות....תכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם שלי אני רואה לנכון  להתייחס להרצאתו של מר  רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך . השבוע נוכחתי בהרצאה בה הוצגה  בפנינו מפרט תוכנית התקשוב של מדינת ישראל . היה מאוד חשוב בעיני כמורה לשמוע על התכנית בצורה מפורטת מפי מי שמייצג אותה .  במהלך ההרצאה עלו הרבה שאלות ותהיות שעל חלקן קיבלנו מענה  וחלקן עדיין נשארו בגדר תהיה. אני שואלת את עצמי: האם אני חייבת לקבל תשובות לכל השאלות ? האם מבלי תשובות אי אפשר להתחיל לעבוד בצורה מתוקשבת  ?
ובכן , אני חושבת שאת שאר  התשובות אני אוכל  למצוא בדרך ... אבל בכדי למצוא אותן  עלי  להתחיל ללכת  בכיוון הנכון . התכנית כנראה תתחיל לפעול השנה בבית הספר , כולי נרגשת להתחיל לעבוד בגישה מתוקשבת  ולא משנה לי איך!  אני בטוח אמצא לי תשובות בדרך .....
לאחר ששמעתי את הדברים של מר דיין אני חושבת  שבכל זאת , התכנית הנוכחית נבנתה לאחר הפקת לקחים מתוכניות קודמות שנכשלו ונראה כי  המתווה ברור וריאלי,   למרות הביקורות צריך לתת לה הזדמנות ....

יום חמישי, 21 ביולי 2011

תכנית התקשוב הלאומית של ישראל


באחד השיעורים ,  עסקנו  לאחרונה בתכניות תקשוב לאומיות בעולם , כעת לאחר התבוננות בתכניות של העולם וניתוח התכנית של ארה"ב  נחשפתי  לתכנית של מדינת ישראל , נתבקשנו לכתוב את דעותינו  בעניין.
 אני מבינה שיש תכנית, אסופה של יעדים ומטרות מנוסחים כל כך יפה. ברור לנו  מה  צריך שיקרה .....אבל בשום צורה לא מדברים על האיך ...ולאן רוצים להגיע ברמה היישומית?  מה באמת עושה המדינה על מנת למנף את הנושא הזה? התכנית  נכתבה על פי כל הכללים  הראויים לכתיבת תכניות לימודים אך מתעלמת מהמצב הנוכחי בשטח .  חסר המידע:  מה עושים  באופן המיידי על מנת ליישם יעדים ומטרות אלה .
התכנית מיועדת למורים : כיצד מורה אמור לעמוד ביעדים אלה ללא תמיכה מלאה של המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת הכשרה מקצועית ? אילו הצעות יכולה לתת התכנית למורים  חסרי הכשרה טכנולוגית ? אילו הצעות מביאה התכנית למורים בעלי הכשרה טכנולוגית אך חסרי כלים טכנולוגים?  יותר מכך,  מה היא מציעה  למורים בעלי הכשרה וגם כלים ? שוב פעם יעדים שצריך לסמן עליהם וי , שוב אותה תבנית  שבאה למדוד אותנו . ואנחנו אמורים לרוץ אחרי "כתבי הקודש "  וליישם כל מטרה או יעד שנכתבו שם .
שלא תבינו אותי לא נכון ,אני לא נגד תכנית אבל קיים  צורך עצום שלנו המורים לכך שסוף סוף יראו אותנו  בהתמודדות האמיתית  בשטח  .  הדבר לא בא לידי ביטוי בתכנית .
עם זאת  , אני לא חושבת  שזה בלתי אפשרי מבחינתי  כמורה , המוטיבציה שלי בשמים  ואני לא אוותר על האפשרות שלי לחדש  ולרעננן סוף סוף את דרכי ההוראה שלי בצורה משמעותית . אבל אני עושה זאת לבד, מבלי לקבל תמיכה מלאה או מענה ראוי  ,אלא רק מתוך רצון עמוק  לשנות ....

יום רביעי, 13 ביולי 2011

לא כל הנוצץ זהב

בשיעור האחרון ב"הערכת טכנולוגיות למידה" - ד"ר אייל ליאת, היינו צריכים לנתח סרטון למידה כלשהו ולהביע דעתינו על איכותו ותוכנו ...
הדבר הביא אותי לחשוב על בחירתינו בחומרי למידה ראויים ללמידה . הרשת כולה מוצפת בחומרי למידה שונים ומגוונים מדפי עבודה לשיעורים פרונטליים, דרך מצגות שונות, ועד לשיעורים מתוקשבים ...{כמובן שיש  אין סוף דוגמאות שאין טעם להרחיב עליהן כאן . אתם בטח מכירים טוב ממני .}. לעיתים אנו נוטים "להתלהב" מקובץ מסויים מסרטון יפה או מצגת מקסים, אנחנו כל כך נלהבים להשתמש בו וממהרים להציג  אותו בפני התלמידים מבלי להעמיק בחשיבה .
כאן הייתי רוצה לעורר מס' נקודות למחשבה שיסייעו לנו בבחירה :
זמן -מהו אורך הקובץ? כמה זמן הוא גוזל מהשיעור?
איכות תוכן- האם הוא מתאים לאוכלוסיית הגיל? האם ראוי להשתמש בו בפני תלמידים{חינוכי/ לא חינוכי}? מהו המסר?מה המטרה שלי בהצגת הקובץ? אוצר מילים .
איכות טכנולוגית - רזולוציה /קול / שיהיו ברורים ומובנים - האם יש הפרעות ברקע שעלולות להסיח את הקשב לעניין אחר?
רלוונטיות - האם זה מתאים לתוכן הנלמד? האם זה מתאים לתלמידים ?האם זה אקטואלי ?
אפקטיביות - מה התועלת ? מה אני יכולה להפיק מהקובץ למען השגת המטרות של השיעור ? כיצד אשתמש בקובץ זה ביעילות על מנת לממש את הלמידה  האולטימטיבית?
לסיכום אומר כי "לא כל הנוצץ זהב" ,
בבואנו להשתמש בקובץ מסויים ששמחנו למצוא  ברשת  אל לנו למהר ולהציג אותו בשיעור .
 עלינו לבדוק,  להפעיל שיקול דעת  והערכה מחושבת ,ממקום של ידע פדגוגי וחינוכי האמור לבוא לידי ביטוי  בדיוק במקום זה.

יום רביעי, 6 ביולי 2011

הלוח האינטר אקטיבי


"הלוח האינטראקטיבי {הנפוץ בשמו :"הלח החכם } מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב , והופכם לכלי אחד המשלב את יכולתיהם של השניים... הלוח מעניק הן למורים והן לתלמידים גישה מיידית ליישומים  במחשב ובאינטרנט ...הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה- הוראה אינטראקטיביות "{י.עשת,א.כספי,2010}.

הלוחהאינטראקטיבי  אכן מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת ,אך נשאלת השאלה  האם הוא משפר את אסטרטגיות ההוראה-  למידה ?  האם בעקבות  השימוש בו יוכלו התלמידים לשפר את ההישגים/ הפוטנציאל שלהם  ?
ובכן, התשובה  אינה  חד משמעית  , לדעתי הלוח החכם יביא תועלת למורים בכדי לשפר את אסטרטגיות ההוראה שלהם :יגוון ,יוסיף היבטים שונים וחדשניים  לשיעור ואף יתן מענה חלקי לשונות בין התלמידים . זאת בתנאי שישכיל המורה להבין את הצורך בשינוי . אך האם יהה כך גם לגבי שיפור דרכי הלמידה של  הלומדים ? בעניין זה אני  חלוקה בדעתי, מצד אחד אין ספק כי הלוח ייצור עניין בשיעור ,יעורר את התלמידים להתבוננן בלוח ובייצוג החדשני  של חומר הלמידה . מצד שני ,  דרכי הלמידה חייבות להתבסס גם על חשיבה מסדר גבוה ,על יכולת הבעה ועל יישום  של החומר הנלמד. לשם כך לא די  בכפתורי לחיצה כמו בשעשועוני טריוויה .
לסיכום, אני בהחלט חושבת שהלוח החכם יתרום לתהליכי הוראה למידה  . עם כניסתו למערכת הוא יהווה פלטפורמה נהדרת לתחילתו של עידן התקשוב.אני אשמח מאוד אם בכיתתי יוצב הלוח החכם,  אך לא די בכך . הלוח החכם הוא עדיין רק לוח!  יותר יפה , יותר מעניין , יותר אנטראקטיבי אבל עדיין רק לוח, שבעזרתו נציג את חומר הלמידה . עלינו  להבין כי חשוב לגרום לתלמידים לחשוב , לחקור, לדמיין, להביע וליצור  בכוחות עצמם .   תפקידו של המורה הוא לשלב את יישומי הלוח ולהשתמש בם  כ"מקפצה"  ללמידה האמיתית.
נ.ב
לא כך תהה דעתי  שישולב מחשב נייד {לכל תלמיד }המתחבר אל הלוח - כן .....אז הסיפור יהיה לגמרי אחרת......
ביבליוגרפיה
ספר כנס צ'ייס למחקר טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי,  
י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

יום חמישי, 30 ביוני 2011

30 שנה של נסיונות ודבר לא השתנה . האם להמשיך לחכות ?

בעקבות קריאת מאמר "שלשה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות  במערכת החינוך הישראלית" {צ. אלגלי,י.קלמן 2011} אני כותבת שוב על  הצורך הגדול של מערכת החינוך לבצע שינוים . 30 שנים  של ניסיונות "לתקשב" את המערכת ואנחנו עדיין נמצאים בתחתית הרשימה של המדינות עם מערכות חינוך מתוקשבות .
המאמר עוסק בסקירת ההתפתחות ההיסטורית של מערכות התקשוב במערכת החינוך בישראל .
"מתוך מגוון המטרות שהוצבו בתכניות אלה ניתן ללמוד על מגמות ספיראליות , מטרות שהיו ונעלמו , כאלה שנותרו לאורך הדרך וכאלה שהופיעו עם השנים או באו ונעלמו לסירוגין.להופעה וההיעלמות של מטרות אלה יש משמעות וסיבות הנעוצות בסביבה החברתית , הפוליטית והטכנולוגית שבה התפתחות התכניות ." {צ. אלגלי,י.קלמן 2011}
מתוך קריאת המאמר עולה בי המסקנה כי משרד החינוך והממשלה שמים להם את העניין למטרה כבר 30 שנים אבל בשטח התוצאות אינן נוכחות. כעת כאשר אני לומדת במגמה אני כל כך כמהה לשינוי הזה , מבחינתי השינוי יהיה רק הציוד, לכל השאר אני אדאג בכיתתי . החלטתי, אני לא מחכה!   לאחר שנת השבתון שלי ולאחר שיחה עם מנהלת  מדהימה ,דאגתי  שבכיתתי יהיה מקרן ,אינטרנט וכמובן מחשב , בבית הספר יש כרגע רק 16 מחשבים ניידים אז ....אני מתחילה עם מה שקיים .
אמנם צריך שידאגו לכך ברמה המערכתית , אבל אני כבר שם , לא ממתינה אפילו עוד דקה , למזלי הרב בבית ספרי יש מי שיעודד ויתמוך {במידת האפשרויות המוגבלות} ברצון שלי להתקדם הלאה .  מעתה ואילך המחשב  האינטרנט , המקרן , התכנות והתכניות הנהדרות יהיו לא רק מנת חלקי אלא גם מנת חלקם של תלמידי.
צ. אלגלי,י.קלמן 2011  "שלשה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות  במערכת החינוך הישראלית"

יום חמישי, 23 ביוני 2011

יאיר לפיד על אמון בחינוך

בעקבות הפוסט הקודם שלי הגעתי למאמר של יאיר לפיד בעניין החינוך  שבראשיתו הוא מזכיר את קן רובינסון   , המאמר הזה עלה כנושא שיחה בשיעור בו אני לומדת במכללה וכמובן גם כנושא שמדברים עליו בין כתלי בית הספר . יאיר לפיד אחד הכותבים המוערכים בעיני  כותב על אמון המערכת ,כמשפט מסכם  במרכז המאמר , כתב: " זו מערכת שאין לה אמון. אין לה אמון במורים, ואין לה אמון בתלמידים, ואין לה אמון בעצמה." {לפיד 2011}
לדעתי מאמר חובה לקריאה ,כתיבה קולחת , כל כך נוגע עד שגרם לי לתהות כמה ימים בעניין .
ולאחר מספר ימים של תהיה ומחשבה אני מרגישה צורך עז לכתוב . ראשית אומר שאני כל כך מזדהה עם הדברים שהוא כותב , אין ספק שהגישה של המערכת היא כמו מקל בגלגל האופניים . זה נכון ! המערכת מקשה עלינו המורים והתלמידים עד מאוד , ועד שתבוא המהפכה{או הישועה איך שתקראו לזה}  אל לנו להישאר אדישים .
 אני כמורה בתוך המערכת יודעת  עד כמה מורות  פועלות על הנעת מוטיבציה ואמון של תלמידיהן ללא שום הכרה או מדידה מצד המערכת { וטוב שכך אחרת...מי יודע ...}. 
 דוגמה קטנה מעולמי האישי  ...אני מכירה מורה שתלתה ציור של תלמידתה על ארונה האישי בכיתה , הייתה זו תלמידה שלא הייתה מקובלת חברתית ואף ציוניה היו נמוכים , הכישור הבולט שלה היה ציור . הציור היה תלוי על הארון ובכל פעם שהדבק נחלש המורה טרחה להדביקו מחדש , לפחות אחת לשבוע הייתה המורה מתייחסת לציור שעל ארונה והייתה מתמוגגת ממנו כדרך אגב לעיניהן המשתהות של תלמידי הכיתה .
 אותה התלמידה לא הפכה מכך לתלמידה מצטיינת או  למלכת הכיתה אבל בהחלט חל שיפור בהעלאת הביטחון העצמי שלה ובשיפור המוטיבציה ללמידה . אין ספק כלל כי התלמידה חשה שהמורה שלה מאמינה בה , בסוף שנה התלמידה הביאה במתנה למורה ציור מצבעי מים שצוייר על בד קנבס , היא חיכתה שהמורה תגיע כדי להביא לה את הציור היא ידעה שתגבותה של המורה לא תאכזב . ואמרה: אני רוצה שיהיה לך ציור שתוכלי לתלות גם בבית ....המורה הביטה בילדה בהתרגשות ...הבטיחה וקיימה .....
התלמידה הייתה כל כך בטוחה בעצמה וביצירה שלה , היה לה ברור שהמורה תשמח לתלות את הציור בביתה . האם זו לא דוגמה למתן אמון ...
אולי למערכת אין אמון בעצמה ,במורים ובתלמידים אבל אני מכירה עוד המון סיפורים ובטח גם אתם של מורים רבים שמאמינים עד אין סוף בתלמידים שלהם אני מרשה לעצמי  לפרגן למורים ,כי אולי בכל זאת, למרות כל המקלות בגלגלים ,  עשו משהו נכון וטוב בדרך......
ובגיל 24  כשהם מצליחים במקומות אחרים אולי לא רק הצבא הוא זה שחינך אותם ....
המאמר של יאיר לפיד "בעיה של אמון " לחץ כאן

יום שבת, 18 ביוני 2011

TEDקן רובינסון- מהי מטרת החינוך?

ועידת"טד" TED (Technology, Entertainment, Design] היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים בהם חינוך, תרבות , מדע ,אמנות ,פוליטיקה , עיצוב, ועוד...הרעיון המרכזי של הועידה הוא להפיץ רעיונות , לשתף בידע ולהעביר הלאה את המסר. בין הנואמים בועידה בעבר היו נשיא ארה"ב , ביל גייטס , אל גור , לארי פייג' ועוד ....
לא מזמן עלתה התכנית" TED" בערוץ 2 מדי שבוע מביא יאיר לפיד את מיטב ההרצאות של טד ומשדר אותן בערב, ההרצאה הראשונה שבחר לפיד לשדר עוסקת במטרת החינוך בעולם ע"י קן רובינסון . לא סתם נבחרה הרצאה זו לעלות ראשונה לשידור , אין ספק כי עניין החינוך בוער לא רק באנשי חינוך אלא גם בכלל אזרחי המדינה והעולם. קן רובינסון מציג את הגישה הלינארית של מערכת החינוך כיום הוא מדבר על הצורך לא רק בשינוי אלא בהתבוננות מחדש והתאמה למאה . הייתי חייבת להביא לכם את הקטע לצפייה , אני חושבת שזה סרט חובה לכולנו בכלל וכאנשי חינוך בפרט.
האם אנחנו מבזבזים 15 שנים בלימודי סרק? קן רובינסון מציע רעיון חלופי .
צפו בסרט , מרתק!

הנה הקישור :

http://reshet.ynet.co.il/Shows/Ted_video/videomarklist,184821

יום ראשון, 22 במאי 2011

תקשוב ולמידה , סיכום ביניים.

אני כרגע נמצאת דקה לפני סיום סמסטר ב' אוטוט ועברתי את חצי הדרך לקראת התואר השני . מתחילת הלימודים כל הזמן שאלתי את עצמי, נו, מה כבר למדתי באמת ? תקשוב ? מה אני יודעת על כך באופן המעשי ? האם אני יכולה לומר שבאמת אני אהיה ערוכה ומוכנה לקראת הובלת נושא התקשוב בתוך מערכת החינוך ?
האמת היא שאוטוטו ואהיה מוכנה . אני חייבת לומר שלמרות כל הסקפטיות שפקדה אותי אותי בתחילת הדרך ,אני מתחילה להודות בכך שאני אכן לומדת יותר ויודעת יותר .האסימון נופל בסוף הסמסטר כאשר עלי להתמודד עם העבודות והמטלות , כאשר אין מנוס אלא לשבת מול המחשב ולשחוק את העכבר .
ואז אני יודעת: למדתי ,בוודאי שלמדתי . מכירה ומשתמשת באין ספור תוכנות ואתרים שהכרתי :מסנג'ר ,סקייפ,פורומים , פייסבוק , גוגל דוקס, יו טיוב , דלישוס ,בלוגר והרשימה עוד ארוכה . אני קוראת אין סוף מאמרים ולמרות שמדי פעם אני מכבה את מחשב באמצע ,אני לומדת, מעבר לכך אני נתרמת ומסופקת מאוד מהתהליך .
למידה מתוקשבת ? אכן ! אמנם אני יושבת יום שלם במכללה ולפעמים לומדת תקשוב בדרך הכי לא מתוקשבת , אבל יש שם מי שדוחף אותי לנסות ,לחשוב, לתהות , לטעות ולנסות שוב , יש שם מי שבטוח שאני אצליח.
ואמנם השנה הזו המחשב הנייד הפך לחלק בלתי נפרד, הוא הפך להיות התיק שלי, המחברת שלי , הספר שלי , היומן שלי , חדר העבודה שלי והדרך שלי לתקשר מכל מקום .
נפתחו בפני הרבה אפשרויות עכשיו זו רק אני שצריכה לבחור, להיות שם או לא.

יום שישי, 13 במאי 2011

פייסבוק נגד גוגל

היום קראתי כתבה שהתפרסמה ב"וואלה" בעניין  קרב הענקים , פייסבוק מול גוגל : "פייסבוק יזמה קמפיין אנטי גוגל"  . {לכתבה לחץ כאן } .   פייסבוק שכרה משרד יחסי ציבור בכדי לפרסם בגופי תקשורת שונים,  נושאים לכתבות שליליות על גוגל. היא הציעה לעיתונים לחקור טענות שגוגל חודרת לפרטיות משתמשיה .
 בקוראי את הדברים אני שואלת את עצמי האם לא אנו אלה שמנדבים את הפרטים הכמוסים בחיינו אל מערכות הטכנולוגיה המתקדמות ? האם לא אנחנו אלה שמפרסמים סרטונים מביכים ביוטיוב ?או את התמונות האישיות של ילדינו בפייסבוק ?
אני חושבת ואני עונה .....ענקיות הטכנולוגיה אמנם מספקות לנו קרקע נפלאה ורחבה להרחבת האופקים , הדמיון , הידע, ואפילו הרחבת המעגל החברתי שלנו ...
ואנחנו ברוב התלהבותנו \תמימותנו, ממהרים מאוד להשתמש בקרקע הזו  ומעלים לרשת  כל פיסת מידע, אישית ככל שתהיה  ,כל פרט  שיש בידינו, שחלילה לא נשאר מאחור ,שחלילה  אולי נפסיד משהו.
עלינו לעצור ולחשוב רגע אילו השלכות יהיו לכך בעתיד.
אז מי מסכן את הפרטיות שלנו? פייסבוק או גוגל ,זה לא משנה , אנו אלה שחייבים לקחת אחריות על הפרטיות שלנו , או על מה שאנו רוצים שכל העולם ידע .
תחשבו על זה,  יתכן שהיום תמונה אישית שאנו מעלים בפייסבוק תשאר בין חברים אבל מאוד יתכן שבעוד יום , שבוע או שנה היא תהפוך לעניין מטריד במקום העבודה החדש  או סתם במקום אחר , בזמן אחר, ואז ...לא  ניתן  יהיה להחזיר את הגלגל לאחור.
כל מה שעולה לרשת חשוף  לחלוטין וגם אם ננסה להחביאו , מי שמאוד ירצה למצוא את זה ,ידע איך לעשות זאת .
אני לא מציעה חלילה לוותר על השימוש ולהפסיק בהעלאת  קבצים למינהם ,להפך , אני בהחלט חושבת שהרשתות הגדולות הללו מאפשרות לנו להשתמש בכלים  נהדרים , הן מאפשרות לנו להתפתח וללמוד עוד על העולם ועל עצמינו, אך אל לנו להתפתות ולמהר בנדיבות המידע האישי, עלינו ללמוד לסנן , מה שכדאי וראוי לשתף ,ומה כדאי שישאר בכל זאת בתיקיה האישית במחשב הביתי.

יום ראשון, 8 במאי 2011

פוטו סטורי photo story ככלי דידקטי

פוטו סטורי היא תוכנה המאפשרת לנו ליצור סרטונים מהתמונות שלנו ולספר את הסיפור שמאחורי התמונות . מלבד היותה תוכנה ליצירת סרטונים אישיים , ניתן להשתמש בה ככלי דידקטי ליצירת תכנים לימודיים על ידי  התלמידים . התכנה קלה ונוחה לתפעול ומאפשרת לתלמיד להציג נושא מסויים בדרך אחרת מאשר על דף נייר .
בתהליך בניית המצגת התלמיד יעבור  את כל השלבים   של עבודת חקר ,החל מבחירת הנושא  ועד התוצר המוגמר .התלמיד יעסוק באיסוף חומרים ברשת , {תמונות סרטונים ,קבצי קול וכו'}, בהמשך התלמיד ימיין ויבחר מכל החומרים את מה שמתאים לעניינו, אחר כך יסדר את כל התמונות בסדר כרונולוגי , בהמשך יוסיף וינסח את המשפטים המתאימים לנושא ולבסוף יערוך ויוסיף אפקטים רצויים .
כמו כן בכדי לערוך נכון את הפרטים ולהציג נושא מוגדר, יהיה על התלמיד  לקרוא טקסטים המכילים מידע על הנושא הנבחר .
עד היום בבית הספר אנחנו דורשים מתלמידים להגיש עבודות על דף נייר מודפס {או שלא}, בטענה שאנו רוצים לראות תוצר שמהווה תהליך למידה , אנו נותנים להם מראש את המידע ודורשים מהם לכתוב על דפים את מה שקראו .
תכנת הפוטו סטורי מאפשרת לתלמיד לעבור את כל שלבי החקר  בדרך יותר חוייתית ולעיתים אף יותר מעמיקה , כשלבסוף מקבלים התלמידים  תוצר שהם גאים להציגו בפני אחרים .
אין זה אומר שהטכנולוגיה מחליפה כאן את תפקידו של המורה אלא להיפך, המורה תפקידו לשמש כיד מכוונת בכל שלבי התהליך אך עם זאת משאיר את המקום של החשיבה והלמידה לתלמיד.
תוכנה מעין זו נותת מענה לשונות בין התלמידים . ישנם תלמידים אשר יצליחו להגיש עבודה דרך "פוטו סטורי"  יותר טוב מאשר על דף נייר  .
לדעתי התכנה הזו היא דוגמא אחת מתוך  תוכנות רבות הקיימות ברשת , שאפשר לייעל אותה לטובת תהליכי למידה .

יום שני, 28 במרץ 2011

אמזון


היום למדתי שיעור בקורס :"שיטות וכלי מחקר מתקדמים"   על אתר האינטרנט "אמזון" ועל "איכויותיו".   ברצוני להתייחס לנושא בפוסט זה .
http://www.amazon.com/ = {קישור לאתר }
"אמזון" היא חברה מסחרית אמריקאית  החברה הגדולה הראשונה שמכרה מוצרים {בתחילה בעיקר אלקטרוניים } דרך האינטרנט .שוויה  הכספי של החברה עומד היום  על עשרות  מיליארדים .
אמזון , מעבר להיותה חברה אינטרנטית  מסחרית היא טומנת בחובה את היכולת לקבוע "איכויות" של מוצרים או  של ידע, "האיכות" נקבעת  בעצם,  על ידי ציונים של גולשים  רבים .
הגולשים  הרבים שצופים ,רוכשים או קוראים מצביעים ונותנים ציון בעבור אותו אובייקט שאליו התייחסו. כך נקבע הציון-  עפ"י כמות  הגולשים  וע"פי דרוגם באתר  .
כגולשת   הייתי  מעדיפה להשתמש במילה פופולאריות ולא הייתי מתייחסת להצבעות ההמון   כמעידות  על איכות גמורה  , אך עם זאת יש משהו בעניין  ,לעיתים פופולאריות של מוצר מסויים מעידה על  כך שהוא יעיל יותר ואף איכותי יותר מוצרים  אחרים . השימוש באמזון אכן נותן לנו תמונת מצב לגבי מה אחרים חושבים על אובייקט מסויים אך  עדיין אינו יכול לקבוע בוודאות  האם הוא איכותי יותר ממוצר אחר .
יפית ...

יום רביעי, 16 במרץ 2011

מטרת הבלוג

כחלק מפרוייקט לימודים בנושא תקשוב ולמידה אני אשתמש בכלי כבלוג למידה   , על מנת לעבור  תהליכים של למידה , של העשרה ושל  ריפלקציה  משמעותית .
אז מהו בעצם בלוג למידה? זהו כלי שמאפשר לי כסטודנטית לכתוב את דעותי את תהיותי והגיגי  בנושאים שונים עליהם אני לומדת במגמת תקשוב ולמידה , אתן במה  לתכנים ופעילויות שאני אצור  בתחום התקשוב .בתקווה לקבל תגובות רלוונטיות  מעמיתים כדי שהתהליך יהווה פלטפורמה ללמידה משמעותית. אני אעלה פוסטים שונים  בכדי לדון בהם ,אעסוק  במאמרים, סרטונים , פעילויות , כולם בתחום תקשוב ולמידה .
אני מקווה שפרוייקט  יצליח להוות חלק משמעותי מתהליך הלמידה .